קרבן נתנאל על יומא ח:כה

אבל אם רצה להרויח בברכת המרבה לסלוח כגון וידוי אין שומעין לו. וראוי להיות אין מונעין אותו כן הוא בטור. ומשמעות הלשון אבל אם כו' מורה כן. וא"ת הא בתשובה אחרת פסק שלא יאמר שליח צבור וידוי בברכת סליחה. תירץ הב"י דוקא וידוי אינו אומר שלא לקבוע אותו חובה ומשום מקומות אחרים. אבל כגון וידוי בלשון סליחה ותפלה אין מונעין אותו:

ולדבריכם שאתם צריכין לכך. ר"ל שיחזור הש"ץ בתפלתו הוידוי כדי להוציא הציבור שאינם בקיאים צריכין אנו להודיעם כי כל אחד ואחד חייב להתוודות. ולהזהיר הקהל על זה שיתוודו כל א' בכיון דעת בלשון שהוא מבין בו:

אבל רב עמרם כתב שליח צבור אומר וידוי במנחה. היינו אחר התפלה להוציא את שאינו בקי ולא בברכת סלח לנו. כן איתא בתשובות רב האי שהביא הר"ן להדיא: