קרבן נתנאל על יבמות פח

אי בשהתה עמו עשר שנים. ובבעל ראשון ושני:

דאם לא כן למה אמרו במשנה ראשונה יוציא ויתן כתובה. נימא לה זיל לא איפקדית:

איכא לאוקמיה בידוע שהוא עקור. והאי דנדרים כשאינו ידוע ואמרי' שהיא משקרת ועיניה נתנה באחר:

או כמו שמעמידים בה"ג בשהה עמה עשר שנים. ולא חיישינן שמא עיניה נתנה באחר כיון ששהתה עמו עשר שנים כמו שכתב רבינו בסמוך:

ה"ג אפי' יורה כחץ הרי לא זכה ליבנות הימנה. וכ"ה בתוספתא שלפנינו וכצ"ל דאם היא לא זכתה א"כ גרמא דידה הוי:

אלא אית לן למימר אדרבה איהי לא זכתה. וההיא דשלהי שמעתין לפי מה שפי' לבה"ג צ"ל דהנך עובדי דשילהי שמעתין נמי איירי דהיא טוענת שאינו יורה כחץ:

כדאמרינן לעיל. דף ס"ד ע"ב דפריך ודלמא איהי דלא זכיא ומשני איהי כיון דלא מפקדא אפריה ורביה לא מיענשא. א"כ אם הוא כבר קיים פריה ורביה תו אמרי' דלמא איהי לא זכתה ואי משום דאיהו מפקד על ולערב אל תנח ידך היא נמי מפקדת על לשבת יצרה. ועי' בא"ה סי' א' בב"ש:

ואליבא דר' ליכא לאוקמא ובבעל שני דמודה ר'. ואליבא דרבי בבעל שלישי ליכא לאוקמיה דא"כ מאי אריא שהתה בלא שהתה נמי לאלתר תצא משום מקח טעות ולא ניחא ליה לרשב"א לאוקמיה הך מימרא דר' אמי בבעל שלישי ולא שהתה משום הך קושיא שהקשה ר"י דהלשון הוא אמר וכו' משמע ששהו הרבה ביחד:

ויש מתרצין. הוא התי' הר"י בר"מ שהביאו התוס':

ובכתובה הוא דפליגי. ובלא שהה ובבעל שלישי הוא אומר מינה ותצא בלא כתובה משום מקח טעות והיא אומרת מיניה וחזיא ליה כיון דאין ראוי לבנים והעיקר חסר בדברי רבינו: