קרבן נתנאל על יבמות ח

ולא שנא כנס ולבסוף גירש צרתה מותרת. עיי' לקמן פ"ג סי' ו':

צרותיהן אסורות. ואפי' חליצה אינה צריכה:

לאחר מיתת הבעל (היינו מיאנה ביבם) צרותיהן חולצות ולא מתייבמות. כיון שהיא צרת ערוה כדרמי בר יחזקאל דבשעת נפילה נראה כצרת ערוה. אבל ממאנת בעלמא שאינה צרת ערוה קי"ל כרבין א"ר יוחנן לעיל סי' ו' אם מיאנה ביבם צרתה מותרת להתייבם:

בין לאחר מיתת הבעל. וא"ת מ"ש איילונית ערוה מממאנת ערוה דצרתה אסורה להתייבם. תירצו בתוס' דממאנת אין לה קול ונראית כצרת ערוה אבל איילונית יש לה קול וידועה שלא היתה צרת בתו:

וכל היכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתייבמת. אשמועינן רבותא אע"ג דלא מיאנה כלל מ"מ אסורה להתייבם. ובבא דרישא אם מיאנה אחר מיתת הבעל אשמועינן אף שמיאנה ביבם מ"מ בעי חליצה: ה"ג