קרבן נתנאל על יבמות טו

י"א דלא לכנוס. והא דלא קתני במתניתין הנטען על הפנויה דלא יכנוס דילפינן בק"ו הנטען על השפחה שהיא משום נשג"ז. י"ל משום דבותא דאין מוציאין. אך קשה אמאי לא תני במתני' רבותא אפי' בא על השפחה אין מוציאין ממנו כדקתני בתוספתא וצ"ל דקמ"ל רבותא דלכתחלה לא יכנוס א"כ הדרא קושיא לדוכתיה אמאי לא תני רבותא בנטען על הפנויה דלא יכנוס. וצ"ל דתני עובדת כוכבים ושפחה לאשמועינן הנטען לא יכנוס הא אחר יכנוס:

וי"א דמצוה לכנוס כדאשכחן באונס. וקשה אימא שאני אונס שבוודאי בא עליה כדכתיב ונמצאו בעדים וי"ל דה"ק דאם לא ישא אותה איכא לזות שפתים שיאמרו הבריות לא די שפגם אותה והתורה חייבה אותו לכונסה והוא מוסיף רשעה על רשעתו:

ומפתה ולו תהיה לאשה. דבמפותה נמי כתיב מהר ימהרנה לו לאשה:

אבל קול בעלמא אין להחזיק הקול ולפגום שניהם. וכ"ש כשהיא גדולה והגיע לימי ווסתה שיחזיקו בפי הבריות שבא עליה בנדה שהוא בכרת: ה"ג