קרבן נתנאל על יבמות קלז

ובירושלמי גרס חליצתה כשרה וכן כתב רב אלפס ז"ל. וז"ל הטור וא"א הרא"ש ז"ל השוה חליצת קטנה לחליצת קטן. ר"ל דלא הוי חליצה אפילו לפוסלה על האחין. ודבריו תמוהים מאוד דהא אם חליצה כשרה בדיעבד ק"ו דהוי חליצה לפוסלה על האחין וליכא למימר דקי"ל כרבא דאמר עד שתביא שתי שערות. דאיך יתכן שפוסק רבא דלא כמאן כיון דאפילו ר"מ לא מקיש אשה לאיש כי אם מדרבנן משום גזירה. עכ"נ שצ"ל וכן כתב רב אלפס קודם ובירושלמי גרס וכן הגרסא בכל ספרי רי"ף שלפנינו חליצתה פסולה. והיינו מדרבנן לפוסלה על האחין במו בקטן דעשאו חליצת בן ט' כגט בגדול. אבל מדאורייתא חליצת קטן אין בו מיחש דאיש כתיב בפרשה וה"ה קטנה דהשוה אשה לאיש כל זה לדעת ר"מ. אבל רבנן סברי אין חליצת קטן כלום דלא עשו חליצת בן ט' כגט בגדול. ולבסוף הסוגיא פסק רבא והלכתא עד שתביא שתי שערות. ש"מ דלא קי"ל כר' יוסי דאמר חליצת קטנה כשרה אלא כר"מ דמקיש אשה לאיש. עם היות שלר"מ מ"מ הוי חליצה לפוסלה על האחין. מ"מ לדידן דקי"ל כחכמים דחליצת קטן לא כלום אפי' למיפסלה על האחין. ומקשינן אשה לאיש אף בהך מלתא דחליצת קטנה לא חשיבא חליצה אפילו למיפסלה על האחין. וכ"כ בספר ב"ש ס"ק מ"ח אך עדיין צריכין למודעי א"כ לאיזה דבר הביא הרי"ף ורבינו הך מימרא דרב יהודה אבל חבמים אומרים אבל אשה בין גדולה בין קטנה כיון דלא קים לן כהני חבמים. וי"ל דהך והלכתא סיומא דרבא כמ"ש תוספת וה"ק רבא אמר עד שיגיע לעונת נדרים כך הוא לחכמים. אמנם לדידן הלכתא עד שתביא שתי שערות ומש"ה מייתי הך מימרא דרב יהודה אבל חכמים כו' כדי שנדע על מי אמר רבא עד שתגיע לעונת נדרים והלכתא עד שתביא שתי שערות. אע"ג דכל זה צריכין לפרש כך בהרי"ף מ"מ כתב הטור בשם אביו. שתפס הך גירסא לאפוקי גי' נ"י בהרי"ף חליצתה כשרה. אמנם פשטא דמלתא דרבינו כדעת רמב"ם וכמו שפסק בש"ע: