קרבן נתנאל על יבמות קיד
Korban Netanel on Yevamos 114 (Korban Netanel on Yevamot 114) · קרבן נתנאל על יבמות · free full Hebrew text
Open in the reader →מאן דאמר דאורייתא. משמע דרבינו ס"ל להלכה דר' לא מחלק כלל בדבר שהוא מה"ת אם היא מרגילתו או להיפך. וטען עליו הרב בית שמואל בסי' ט"ז ס"ק א' שהוא סותר דברי עצמו בפ' אלמנה ניזונית ס"ס כ"ת שהביא בשם הראב"ד וז"ל וק' לי כאלמנה לכ"ג ולא הכיר בה מ"ט לא דמיא לשניה דהא איהי מרגילה ליה ע"ש משמע דלרכי דקי"ל כוותיה נמי ס"ל הך טעמא ולכאורה קושיא עצומה היא וע"ש בחידושינו בהיתר הספק למה שהביא רבינו קושית הראב"ד:
ונראה דהלכה כרבי. ובכ"מ פ' כ"ד מהל' אישות כתב לפסק דלרבי חלוצה שהיא נמי מדברי סופרים אין לה כתובה וחלוצה כדי נסבא. ונפל ברבוותא א"כ הא דקאמר א"ב ממזרת ונתינה. מתני' דקתני כריש יש מותרות חלוצה ממזרת ונתינה יש להן כתובה אמאן תרמייה אי רבי קשיא חלוצה אי רשב"א קשיא ממזרת ונתינה. וע"ק הל"ל חלוצה איכא בינייהו. ובחידושי רשב"א תי' בזה דכ' דחלוצה מגרושה מרבינן לה. הכי משמע להו לאינשי דחלוצה כגרושה ומיבדל בדילי מינה כגרושה. וזה דוחק ולבי אומר לי דוודאי ר' ס"ל טעמא דמרגילה משום דחלוצה קא קשיא ליה והתנא דבריי' דמסדר ד"א זהו מרגילה כתר דברי רבי משמע דהוא קאמר נמי מהאי טעמא ומתרוייהו טעמי א"ר בחלוצה שהוא מדרבנן אית לה כתובה שהוא מרגילה ובשניה היא מרגילתו. כל זה בדברי סופרים אבל בדבר שהוא מד"ת לא תלי מידי במי שמרגיל אלא כדבר שהוא מן התורה א"צ חיזוק ותמיד יש לה כתובה. אמנם פליגי הני תרי לישני אליבא דרשב"א אם טעמיה משום היא או הוא מרגיל בין בדאורייתא ובין בדרבנן. או לא ס"ל טעם דמרגיל אלא טעמיה דלא תתעבר אצלו וכמו שפרש"י אליבא דרשב"א וקאמר מאי בינייהו ר"ל אם רשב"א ס"ל טעמא דמרגילה. ורבי נמי ס"ל הך טעמא דמרגילה. ומשני ממזרת ונתינה א"ב דלרבי דלא מחלק בדבר שהוא מן התורה בין היא מרגילתו או הוא מרגילה לפיכך יש לה. ולרשב"א לית לה. א"כ מתניתין שפיר אתיא כרבי דס"ל חלוצה וממזרת יש לה כתובה ואתיא מתני' אליבא דהלכתא כרבי:
והכל מבואר ומפורש בכתובות פ' אלמנה ניזונת סי' כ"ח ושם תמצא ג"כ בדברינו מבואר למה בהני יש להן תוספת ובנמצאו עליה מומין או נדרים אין להן תוספת: 0הדרן עלך יש מותרות פרק י