קרבן נתנאל על תענית ט

ה"ג לר' יודן נשייא פוק עמן וצערך עבר. כלומר דצער הנשיא יעבור הגזירה ובע"י גרס וצערך עבד. והיא היא שצערו יעשה רושם:

ה"ג אמר רב יוסא הדא אמרה אילן תענייתא דאינון עבדין:

דלית נשיאה עמנא. ואין יכולים לקיים הקרא יצא חתן מחדרו זהו נשיא כמו כן איננו מחויבים לקיים הקרא דיואל קדשו צום קראו עצרה ודרשינן לקמן (תענית דף י"ב) מה עצרת אסור במלאכה אף צום אסור במלאכה כמו יום הכפורים וה"ה בשאר חמשה עינויים כחומר תענית יו"כ. אבל כ"ד ברכות מתפללים אף בבבל דעל זה לא צוה הנביא. ובר"ן שילהי פרקין כתב הטעם כיון דלית נשיא שיש בכחו לגזור על כל ישראל תענית הוי כתענית יחיד. וע"פ דרכו טרח לתרץ על מה שמתפללין בגולה כ"ד ברכות ולדברי רבינו ניחא וע"ש הכל באריכות:

כיון דאין תענית צבור בבבל. ונראה לי להביא ראיה לדבריו מהא דאמרינן בנדרים דף י"ח סתם חרמים ביהודה מותר. כיון דרגילי שם כהנים אם אמר חרם סתם כוון לחרם כהנים ולא לחרם של שמים כ"פ הרמב"ם פ' שני מהל' נדרים וכן כל כיוצא בזה שאין הולכין בנדרים אלא אחר לשון בני אדם:

ואינם אומרים תענית יחיד. דלא כש"ע סי' תקס"ח שכתב ומ"מ לכתחלה טוב לומר בשעת קבלת תענית הריני בתענית יחיד למחר. וכן כתב רבינו לקמן סי' י"ג ושמואל אמר בתפלת מנחה פר"ח יאמר בתפלת מנחה מחר אהיה בתענית ואצ"ל בתענית יחיד. וכן הוא ברמזים. ומ"ש הטור בסי' תקס"ג פי'. ר"ח שיאמר בש"ת הריני בתענית יחיד שיגרת לשון משום דקאי נמי אדרב והש"ע לקח הדין מהמרדכי עי' בב"י משם אין ראיה שכתב כן אליבא דרב דהוא סובר יש תענית צבור בבבל ועלה קמפרש רב שילא היכי ליעבד. יאמר הריני בתענית יחיד. אבל אנו דקיי"ל כשמואל אין תענית צבור בבבל. לית דין צריך בשש לקבל עליו תענית יחיד. כמו שהביא רבינו ראיה מתענית של בה"ב שאין מזכירין אפילו לכתחלה תענית יחיד גם ראיה שהבאתי מנדרים כדפרשתי. אך בתוס' דף י"ב ד"ה כל תענית איתא שצ"ל אהיה בתענית יחיד. ובב"י לא הזכיר מאומה מדברי תוס' ובאמת אין ראיה משם כי תוס' פי' אין תענית צבור בבבל שהיה להם הרבה גשמים. משמע הא שאר ארצות יש להם תענית צבור. אבל לפי מה שפירש רבינו וראבי"ה מפני שאין להם נשיא א"כ ה"ה שאר ארצות ולפ"ז אין לספק שמא תענית צבור קיבל עליו. ע"כ א"צ לכתחלה לומר אהא בתענית יחיד: