קרבן נתנאל על תענית כה

ואפילו בתענית יחיד. ועפ"ז ניחא מ"ש תוס' בד"ה הלכה מתענה ומשלים אר"ח קאי דאי אחנוכה ופורים אינו יכול להתענות דיום משתה ושמחה כתיב (ור"ל דהמה כתובים במגילת תענית לעשות י"ט) והיינו תענית יחיד וכמ"ש בש"ע סי' תק"ע בשם הרמב"ם אם קיבל עליו בלשון נדר ופגעו בו שבתות וי"ט או ר"ח חייב לצום אם לא יתירו לו. אבל אם פגעו בו חנוכה ופורים נדרו בטל ולא יצום בהם מפני שהן מדבריהם וצריכין חיזוק. ובהכי מתיישבת קושית מהרש"א שהניח בצ"ע שם בערובין. שהסוגיא שם הוא להיפך דבעי לאוקמי' הא דתניא מתענה ומשלים חנוכה ופורים. ולק"מ דהתם קאי אצבור שגזרו תענית והתחילו להתענות אין מפסיקין בחנוכה ופורים וכן פסק בש"ע סי' תקע"ב:

פירוש אם ירצה. וכל זה בתענית יחיד. אבל בתענית צבור לא מהני תנאי דלאו כדידיה תליא מילתא כמ"ש מ"א סי' רמ"ט. א"כ בחל ט"ב או שאר ת"צ בע"ש צריך להשלים. ובזה ניחא מה שמקשין בעירובין דף מ"ח. דפריך ומי עבדינן כר"י ורמינהו אין גוזרין תענית כו' מודה דאין משלימין וכן ט"ב שחל להיות בע"ש. ומאי פריך אימא הא דקאמר שאין משלימין היינו שאין מחויב להשלים. והא דקאמר מתענה ומשלים היינו אם ירצה להשלים. אבל לדברינו ניחא דהא [דווקא] בתענית יחיד אם רוצה להשלים אבל בתענית צבור צריך להשלים ואמאי קתני וכן ט"ב שחל להיות בשבת שאין משלימין: פרק ג