קרבן נתנאל על תענית כד
Korban Netanel on Taanis 24 (Korban Netanel on Taanit 24) · קרבן נתנאל על תענית · free full Hebrew text
Open in the reader →ואלו הן זכרונות ושופרות. סדר ברכות עיין בטור סימן תקע"ט בשם הגאונים:
ה"ג ובכתובים ולשנות במשנה ובמדרש תלמוד הלכות ואגדות ובקי:
ביתו ריקן מעבירה. עיין פרש"י והרמב"ם פי' שלא יהיה אחד מבניו ומבנותיו בעלי עבירה:
הני מילי לתענית יחיד אבל תענית צבור לא גזרינן ביה. מדלא קאמר אבל לענין תענית צבור לא בטלה. ש"מ דאפי' לענין תענית צבור נמי בטלה. אלא דלכתחלה אין גוזרין על הצבור. והכי מוכח דקאמר הלכתא בטלה מגילת תענית והלכתא לא בטלה קשיא הלכתא אהלכתא ומאי פריך הל"ל הא לענין תענית יחיד והא לענין תענית צבור. ונפקא מיניה אם אירע שגזרו תענית אי לא בטלה לענין תענית צבור צריכין למיתב תענית לתעניתו. כדאמר בפ"ק דר"ה דף י"ח אמר להם ר' יהושע צאו והתענו על מה שהתעניתם. אבל אם בטלה רק לכתחלה אין גוזרין בדיעבד אם גזרו אינם צריכין להתענות על זה ובזה מתורץ קושי' הר"ן על הראב"ד. מהא דפשעה התם מהך ברייתא דלא בטלה מגילת תענית. ולשיטת הראב"ד אימא שאני התם דלענין צבור לא בטלה. דהכי פריך מדקאמר צאו והתענו ש"מ דלא בטלה:
וחנוכה ופורים לא בטלו. עיין פ"ק דמגילה סי' ח' תי' שם לדידן באופן אחר:
דדברי קבלה כדברי תורה ולפניו מותר. מקשין תינח פרזים מוקפין מאי איכא למימר דלגבייהו יום י"ד אסור משום דכתיבי במגילת תענית וא"כ לפניו אסור. ופ"ח אומר דבאמת המוקפין לא מתענין בי"ג. וזה דוחק ונראה דכוונת רבינו מש"ה מתענין בי"ג דפורים לא מקרי מגילת תענית רק לאסור של זה בזה ולא לענין לפניו ולאחריו. אך על זה תאמר מנ"ל הא לחלק בין הכתובים במגילת תענית. אימא לענין לפניהם ולאחריהם נמי נכתבו במגילת תענית. ע"ז אמר רבינו דא"א לומר כן דהא הוי דבר קבלה לגבי פרזים. ואין מן הסברה דפרזים איקרי מגילת תענית רק לאסור של זה בזה ולהמוקפין אפי' לאסור לפניו. ולאחריו הוא בהיפך. ע"כ מזה הטעם עדיף לן לומר דלענין לפניו ולאחריו יומי פוריא לא נכתבו במגילת תענית רק לענין לאסור של זה בזה לחוד. אך קשה לי דהכא משמע אף שהוא מגילת תענית כיון דהוי נמי דברי קבלה לא צריך חיזוק. והוא נגד התלמוד ערוך בר"ה דף י"ז. בג' בתשרי בטלה אדכרתא מן שטריא. ופריך תיפוק ליה משום יום שמת גדליה ומשני צום גדליה דברי קבלה וא"צ חיזוק. מש"ה כתבו במגילת תענית בג' בתשרי כדי לאסור יום שלפניו. אף שג"כ דכרי קבלה הוא. ואפי' למה שפירשתי. קושיא זו במקומה עומדת על סגנון זה מנ"ל לחלק. וליכא למימר דהוי י"ד דברי קבלה מ"מ אם במגילת תענית היא כתובה אסור יום שלפניו וצ"ע: