קרבן נתנאל על תענית ב

ויהיו אגודות אגודות. בפסח בהפסקה י"ל בלא"ה אם מקצתן יזכירו אין תפלתם כהוגן וצריך לחזור ולהתפלל אך רבינו צריך טעם זה בשמיני עצרת. דאף אם לא הזכיר הגשם. לפי מנהג ירושלמי שאמר בימות החמה מוריד הטל. ואם אמר טל במקום גשם יצא. והא דלא חשו לאגודות בשאלה שמתחילין בערבית. משום דהתם א"א כי אף גם שמתחילין בשחרית לא פלטינן מזה. דלא אתו כולם לביהכ"נ משא"כ בי"ט זמן קהלה לכל היא ודלא כמ"א סי' קי"ז שדבריו אין להם שחר עמוד עליו:

ה"ג סבור שהזכיר מבערב והוא הוי מדכיר:

לפי שאין יכול להפסיק בין גאולה לתפלה. אבל אערבית אין מספיק טעם זה וצריך לשנויא קמא. דלא גרע מפסוקי יראו עינינו וקדיש שמפסיקינן בתפלת ערבית כמ"ש רבינו בפ"ק דברכות סימן ה'. ועוד שם בסי' א' בשם רב האי דבא"י לא איכפת להו למסמך גאולה לתפלת ערבית מכאן קשה על מ"א סי' קי"ד ס"ק ב' שיכריז ש"ץ בקול רם משיב הרוח בתוך התפלה. א"כ הדרא קושיא לדוכתא ויכריז בשחרית. גם בט"ז דוחק במה מחולק בעל המפה עם המחבר. ופשוט מדקאמר בירושלמי עד שיזכיר שליח צבור פי' המחבר הש"ץ ממש שמכריז קודם תפלת מוסף בלחש וכן הוא במהרי"ל בהל' שמיני עצרת בשם ר' חננאל. ורמ"א סמך מנהגו על המרדכי דהש"ץ לאו דוקא אלא השמש מכריז שהוא ג"כ שליח צבור ואפשר טעות נפל בדפוס. וכצ"ל במ"א שיכריז הש"ץ בקול רם משיב הרוח קודם התפלה: ה"ג

בין בלחש בין בקול רם. ר"ל בין ששמע מש"ץ שהכריז משיב הרוח קודם תפלה בלחש בין בתפלה שמתפלל בקול רם וב"ח סי' קי"ד סק"ג דחק בזה הרבה ע"ש ואיך עלה על הדעת שהש"ץ יאמר בלחש משיב הרוח ויאמינו הקהל:

והאי טעמא קאי אהזכרה ולא אהפסקה כי בי"ט הכל באין. ובגין דא צריכין לתרווייהו טעמי כי טעם האחרון אין מספיק אהפסקה אדרבה מטעם זה ה"ל להפסיק מבערב כדי שיבא המועד בטל. וטעם הראשון אין מספיק על ההזכרה כי בי"ט הכל באין לבהכ"נ:

הלכה כר"י. האחרון מזכיר ובי"ט ראשון של פסח האחרון אין מזכיר. וה"ה בשאלה אינו שואל מיום ראשין של פסח ואילך. דליכא למימר ששואל אחר הפסח כר"י או כר"מ. דהא לענין הזכרה פוסק בי"ט ראשון של פסח ומה במקום שאינו שואל מזכיר במקום ששואל אינו דין שיהיה מזכיר וכדפריך עולא. והא דלא פסיק רבינו להדיא כשם שמפסיקין בי"ט הראשון של פסח ההזכרה כמו כן פוסק מלשאול. י"ל דסמך אהך ק"ו כדפרישית אך קשה דבש"ס פריך ר"י אדר"י. ומשני תרי תנאי אליבא דר"י. וא"כ תמוה מאד על מה הביא הרי"ף ורבינו הך מתני' עד מתי שואלין. הא לא קים לן כחד מינייהו כיון דקים לן הלכה כר"י דמתני' קמייתא וצ"ע:

ה"ג עד מתי שואלין:

ור' יוסי אומר כ"ה גירסת הרי"ף. ובש"ס ור"מ אומר וכן מוכח מפ' א' בתוספתא ע"ש: