קרבן נתנאל על סוכה עט

ר"מ אומר כאגוז ר"י אומר בכביצה. ועי' בשו"ת חכם צבי סי' קס"ה השיג שם על הב"י א"ח ס"ס תרמ"ח וכתב עליו ששגג בשגגה גדולה. וא"א שהשגגות נעשו זכיות דמעולם לא עלה ע"ד ב"י לפרש מ"ש תוס' עוד יתכן לקיים פרש"י כי אם ליישב דרבנן דבוסר אתי' כר"מ וכר"י. אלא שלוקח סברת תוס' שהסמ"ג סובר כך לקיים פרש"י. ושאומר שהוא הפך המושכל הראשון. אינו כן דבוסר פירי מקרי לרבנן אף שהוא קטן כפול הלבן. דדרך גידוליו הוא ועתיד לגדל יותר חשוב פרי לגבי ענבים אבל פרי קטן פחות מהשיעור שאין עתיד לגדל יותר בריה משונה היא כמו התיום והכושי שפסולין ע"כ מן הסברא אין לדחות דברי ב"י:

דבוסר הוא יותר מכביצה וסופו לגמור. והא דאתרוג קטן קי"ל כר"י אם הוא גדול כביצה כשר. איירי כשאין סופו לגדל יותר דחשיב גמר פירי אם הוא כביצה:

ואע"ג דבזמנו לא בעי כוונה לבל תוסיף היינו בסתם אבל אם כיון לנוי כו'. ובטור סוף סימן תרנ"א ולא יוסיף עליהן מין אחר אפילו לא יאגדנו עמהם אם יאחזנו בידו לשם מצות לולב עובר על בל תוסיף ודייקינן הא אם יאחזנו בידו שלא לשם מצות לולב אינו עובר והקשה ב"י הא אסיקנא בפ' ראוהו ב"ד (ראש השנה דף כ"ח) דלעבור בזמנו לא בעיא כוונה וב"ח וט"ז ומ"א נדחקו ליישב. וליכא למימר שכוונת הטור לדייק הא לא יאחזנו בידו אלא לנוי# אינו עובר כדמסיק רבינו הכא. דא"כ הכי הל"ל אפילו לא יאגדנו עמהם אם לא יאחזנו בידו לשם נוי עובר על בל תוסיף:

רבא אמר לקיחה ע"י דבר אחר שמיה לקיחה. עי' בשו"ת בית יעקב סי' קמ"ב ודבריו תמוהים דלפי דבריו מה מייתי ראיה מהזיית אזוב שאני התם דלא כתיב ולקחתם לקיחה תמה. אלא דכל כחו של רבה הוא מלקיחה לחוד דע"י דבר אחר לא הוי לקיחה ע"ש: