כיון שנשאר בו בשיעור לצאת בו היותר מכשיעור לא איתקצי. והריטב"א כתב דר' חנינא לא היה אוכל מן האתרוג שהקצה למצותו אלא מן האתרוג שהיה לאכילה היה אוכל מקצתו ויוצא בשאר למחר ועי' בתוס' ד' מ"ו ד"ה אתרוג:
וכן הלכתא. ומ"מ אסור משום מיאוס עד שיסיר ניקור העכברים. כל בו והובא ברמ"א: