קרבן נתנאל על סוכה סח

אף לפי' ר"י. עי' לעיל בפ' זה תחילת סי' ג' שם תמצא פי' רש"י ופי' ר"י:

דשתי דרשות לא דרשינן מערבי כדמוכח הכא. וא"ת א"כ אמאי לא פריך ולאבא שאול של בעל ושל הרים מנ"ל. וי"ל דאבא שאול פליג אתנא דמתני'. וס"ל כתנא קמא דברייתא דאמרי ערבי נחל הגדלים על הנחל ולמעוטי של בעל ושל הרים:

וכן משמע מדברי האלפסי שלא הביא הברייתא דשל בעל ושל הרים. דברי רבינו תמוהים מאד בזה. דאינו נראה שום משמעות. אדרבה מביא המתני' של בעל כשרה. גם אינו ממעט בברייתא אלא צפצפה. ותו מייתי הך ת"ר איזוהי ערבה ואיזו היא צפצפה. וערבה הגדילה על ההרים נמי יש לה כל סימנים כאותה ערבה הגדילה על הנחל. וראיתי בריטב"א שהוכיח מברייתא זו. דאם נאמר דוקא כשגדלה על הנחל. א"כ כל הני סימנים למה לי הל"ל בקיצור איזהו ערבה הגדלה על הנחל ע"ש וזה ליתא דאתא למעוטי צפצפה אף שגדלה על המים וכ"מ בש"ג כשצפצפה על המים מ"מ פסולה. אף שהתוס' אינם פוסקים כהך ברייתא. אבל האלפסי שמייתי הברייתא להלכה לא די שאין משמעות ברי"ף אלא נהפוך הוא דוקא צפצפה פוסל הא של הרים ושל בעל משמעות שלו שמכשיר וצ"ע:

וגם רש"י פי' כו' דמרבה להו מערבי נחל. אע"ג דרש"י לא בא אלא לפרש ולא לפסוק שום הוראה. מ"מ מאחר דגם רש"י הולך כשיטה זו לפרש דשל בעל ושל הרים אינם בכלל ערבי נחל. אם לא מריבוי דערבי ממילא למאי דקי"ל כרבנן דמצרכי שתי ערבות דדרשי ערבי שתים א"כ לא איתרבי של בעל ושל הרים ופסולין אף דיעבד. אלא דיש לבעל דין לחלוק ולומר דלרש"י ס"ל דאף דמשמעות הסוגיא דלא דרשי שתי דרשות מערבי. מ"מ נוכל לומר דאף דת"ק דאבא שאול דרשי מערבי לרבות של בעל ושל הרים. שתי ערבות בעינן דלאו ממילא שמעינן דערבי לשון רבים ולאו דרשה מקרי. וא"כ מש"ה אין העולם נזהרין מזה. ע"ז השיב רבינו בתשובה אחרת אף את"ל כן מ"מ אי אתה מודה לי דלפרש"י מצוה להביא מן הגדלים על המים ולא ראיתי מרבותי שהיו מצווין לכתחילה להביא מן הגדלים על המים עם שרבותי מדקדקין במצות היו:

וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל. דלא מצריך קרא לרבוי של בעל ושל הרים דבכלל ערבי נחל הן. ואינו מחוור דמנא ליה לפרושי מלתא דהרמב"ם הכי. אימא משום ריבויא דערבי כדקתני בברייתא ר"ל ערבי נחל מ"מ שפירושו מריבוי דערבי לשון רבים. רא"מ. ותי' הב"י דהא הרמב"ם פסק כרבנן שתי ערבות מקרא דערבי. א"כ א"א לומר דדרשי ביה לרבויי של בעל ושל הרים דשתי דרשות לפום סוגיא לא דרשינן ביה ובס' ל"מ הקשה עליו דהרב לא השיג על רבינו אלא מנין הוציאו מדברי הרמב"ם וזה ההכרח אינו אלא בדברי הגמרא עצמה. ולא אוכל לכוין דעתו דהא בגמרא אית לן למימר דת"ק ואבא שאול ס"ל כר"ע דסגי בערבה אחת כמ"ש תוס' ויש עוד תי' על קושיות מהרא"מ בב"ח ע"ש: