קרבן נתנאל על סוכה סא

ונסדקה השדרה עד העלין שלמטה מהם. ר"ל שנסדקו העלין היוצאים מן השדרה ונחלקו עד תחילת עץ השדרה. ואין להקשות הא קאמר נעשה כמו שנקטם ראשו ופסול. והר"ן פוסל במתני' בנקטם אפילו בכל שהוא י"ל דרש"י ורבינו מפרשי' בנקטם כמו כן דאינו פסול כי אם בניטל כל התיומת א"נ אף שניטלה פוסל בכל שהוא משום הידור. אבל בנסדק עד שנסדק כל התיומת:

והוא כשני הוצין דבוקין יחד. עי' ט"ז סי' תרמ"ה ס"ק ד' ואינו מוכרח אלא כמו שפי' הב"י דשני עלי לולב כפולים נקרא הוצא. ושני הוצין היינו שהיה ללולב שני ראשי עלין והיו מחוברים ומותאמים ואחר כך נחלקה התיומת. וכ"ה ברמזים:

אבל אם לא היתה התיומת מחוברת מתחילה כשר. נשמע מן הדא אם יש ללולב שני תיומות וניכר שלא היו מחוברים בתחלה שכשר ללולב:

וכעין פי' זה נוטה פי' ה"ג. ר"ל שמפרש כמו כן נחלקה התיומת על הוצא העליונה. ולא אהוצין של רוב הלולב אפס בזה אין בדבריו הכרע אם כפרש"י או כתשובת הגאונים:

או כנפרדו עליו דמי וכשר ע"כ. עד הנה דברי תוס' הם בפ' הגוזל קמא (בבא קמא דף צ"ו) ע"ש:

ואע"פ שלא פי' שבהוצא העליון מדבר. ויותר מסתבר לומר שקאי אשאר הוצי לולב וברוב עלין דהא נפרצו ונפרדו לא איירי אלא ברוב עליו. מ"מ ניחא לתוס' לפרש עלעלה העליון מדקתני נחלקה התיומת ולא קאמר נחלקו בלשון רבים אבל רבינו חולק על זה דהא הרי"ף והרמב"ם מפרשי להא דרב פפא על רוב עלין וקשה להו למה קאמר נחלקה וצ"ל נחלקה התיומת [של] כל אחת ואחת קאמר. א"כ יש לפ' דה"ג נמי מפרש האיבעי' כרי"ף ורמב"ם:

כדאיתא בתוספתא. ועי' בתוס' דף כ"ט ע"ב ד"ה נפרצו עליו:

וכן נחלקה של תשובת הגאונים הוא ברוב. ט"ס הוא וכצ"ל וכן נחלקה של ה"ג הוא ברוב עלין

ולפי מה שפירשו התוס' נפרצו כי חופיא. עי' תוס' דף כ"ט ד"ה נפרצו. היינו שחלק כל עלה לשנים. לפי שכל עלי הלולב כפולים ועמד וחלק אותם שכן דרך לעשות חופיא ע"כ. אין לפרש כפי' רב אלפס דהיינו נחלקה התיומת ומה איבעי' לי' לרב פפא תפשוט לי' ממתני'. אבל הרב אלפס פי' נפרצו עליו כפרש"י ע"ש. מ"ה שפיר פי' לשיטתו הך דנחלקה התיומת ברוב עלין: