קרבן נתנאל על סוכה נז

כדמוכח סוגיא דשמעתין. דהא תני בחד בבא קווץ סדוק עקום דומה למגל חרות פסול וכל הני בשדרה של לולב הוא הדין יסדוק ואם כן הא דקאמר רב הונא נסדק כשר ע"כ נמי איירי בנסדק השדרה דאל"כ מא פריך מברייתא אדרב הונא. וא"ת מאי האי דפסול סדוק בשדרה. הא אפילו נחלקה התיומת פוסל ריב"ל י"ל דאיירי שהתיומה שלמה אך סמוך ובכלות התיומה נסדקה השדרה בצדה או מפרש כהני אית דמפרשי דאיירי בנסדק השדרה ברוחב:

לא ידענא הוכחה זו דכל חד וחד כדאיתא סדוק הוא בראש העלין וקווץ ועקום ואינך בגוף השדרה. ואין להקשות אם סדוק איירי בראש העלין מאי קמבעי לי' לרב פפא נחלקה התיומת מאי לפשוט לי' מברייתא. די"ל דרב פפא מבעי' ליה אחר שמוקי לה הברייתא בעשויה כהמנק. אבל נחלקה התיומת כשר או דלמא עשויה כהמנק פסול אפילו במיעוטא אבל נחלקה התיומת כולה נמי פסול. וראיתי בחידושי ריטב"א שמייתי הוכחת הראב"ד בדרך אחר דנסדק היינו השדרה דאילו נסדקה העלה העליון היינו נחלקה התיומת. וסותר ראיה זו דאיכא למימר נחלקה התיומת איירי בנחלקה רובה:

אלמא לולב סתם דקאמר שמואל היינו עלין. ז"ל הריטב"א ולא עוד שאם אתה אומר שאין העלין מכללו. היאך נחלקו בו כלל אם העלין בכלל או לא. והלא כיון [שאינן] בעיצומו של לולב דבר פשוט שאין נכללין בשיעורו כשם שאין עלי ההדס בכלל שיעורו אלא ודאי לפי שהעלין של לולב בכלל גופו ועיצומו היה סובר שמואל שהם בכלל שיעורו. ור"י אמר שאע"פ שהם מכללו ואחד מאיבריו אין משערין אלא מן השדרה שהוא בגופו של לולב:

וכיון שאם נפרצו רוב עלין דעבידי כחופיא פסול כ"ש שיבשו רוב עליו. אדלעיל קאי שכתב הראב"ד ויבשות העלין אינו מוזכר לא במשניות ולא בגמרא ומסיק דיבש העלין הדר הוא על זה השיגו רבינו דנלמד בק"ו שפסול מנפרצו רוב עלין: