קרבן נתנאל על סוכה מב

אבל חייב בסוכה. ראיתי בשו"ת שערי אפרים סי' ל"ד קושיא מהא דאמרינן בערכין דף ג' דכהנים בשעת עבודה פטורין מן הסוכה הואיל ואין נזקקין לנשותיהן וא"כ אבל נמי אסור בתשמיש המטה יהא פטור מן הסוכה ומה שתירץ דהא דקאמר קמ"ל דנהי בשעת עבודה פטירי. ר"ל דה"א בשעת עבודה פטירי קמ"ל דאפילו בשעת עבודה חייב ע"ש. זה ליתא לפרש"י ותוס' שם. גם אידך קמ"ל נהי וכו' דקאמר התם הכל חייבין בציצית ואינך מכל הלין משמע דהאמת כך הוא. אלא נראה לתרץ דגבי אבל תשבו כעין תדורו הוי דהא בבית דירה נמי אסור בתשמיש. משא"כ הכהנים בזמן הרגל אם ירצה שלא לעבוד וישאר בביתו מותר בתשמיש. א"נ דהא דקאמר הואיל ואין נזקקין לנשותיהן אין רצונו בתשמיש אלא שאין יכול לדור עם האשה בעזרה כי אשה בעזרה מנין בשעת עבודה. משא"כ אבל אף שאסור בתשמיש מ"מ יכול להיות הוא ואשתו בסוכה:

דאבל חפץ להיות מתבודד ויושב במקום צער. עי' בט"ז סי' תר"מ ס"ק ח'. ואין דבריו מוכרחים ע"ש:

אבל הכא איהו קמצטער נפשי'. פרש"י שאינו חייב להצטער שאע"פ שהוא חייב לנהוג אבילות של נעילה ורחיצה וסיכה להראות כבוד מתו:

ומבעי ליה ליתובי דעתיה. כדי לקיים מצות סוכה: