קרבן נתנאל על סוכה כח

ור"מ אוסר. לכאורה משמע שאוסר לכתחילה אבל בדיעבד כשרה. אמנם א"א לומר כן דהא קתני בברייתא ר"מ פוסל ותני נמי סככה בנסרים שיש בהם ד' פסולה. ריטב"א. ולפ"ז ה"ל לרבינו להביא הנך ברייתות. ונראה שסמך רבינו על הא דקתני נתן עליה נסר בדיעבד שאין ישנים תחתיו. ועוד דהנך אמוראי בהפכן על צידיהן פסלי אפילו בדיעבד ואיידי דר"י אומר מסככין תני ור"מ אוסר. ואשמועינן אגב אורחיה דהא דר"מ מטעם גזירה דרבנן היא ולאו מדינא:

דר"מ ור"י הלכה כר"י. וא"כ הנך אמוראי נחלקו שלא אליבא דהלכתא:

מיתוקמא שפיר לכ"ע. והדרינן לכללא ר"מ ור"י הלכה כר"י. וליכא למימר הא קי"ל הלכה כר"מ בגזרותיו שאין אלו גזרותיו שאף ר"י גוזר ג"כ גזירת תקרה אליבא דשמואל. אלא שנראה לו שאין לו לגזור בפחות מד' ריטב"א:

ולא מייתי מהך דתניא כוותיה דרב. מיהו יש ספרים דלא גרסי בהך ברייתא דתניא כוותיה דרב של ארז. ומש"ה לא מייתי הך ברייתא וע"ש בתוס' בד"ה מאי ארז. וצ"ל שרבינו סובר כמ"ש תוס' לחלק בדוחק במסכת ר"ה דף כ"ג ע"ש:

ואינה ראיה כ"כ לפי שדרך אמוראי בתראי לפ' דברי הראשונים אע"ג דלא ס"ל כוותיהו. עי' מ"ש מזה בגיטין פרק הזורק סימן י"א ועי' בפרק כיצד ריש סי' א':

והראב"ד ז"ל פסק כר"מ בגזרותיו. בתשובותיו הביאו הרמב"ן בספר מלחמות. וכן פסק בספר יראים ר"א ממיץ כרב וכר"מ בגזרותיו:

והכל עולה לסגנון אחד. כ"כ כל הפוסקים. ולפי' מהר"ם מלובלין הא דקאמר בלישנא אחרינא לשמואל הא דקאמר ר"מ מצטרפין קאי אנסרים שיש בהן ד' ומאי מצטרפין לד' אמות מן הצד. ולר"י אין מצטרפין. א"כ לדידיה לית לן נפקותא דלהני פוסקים כשמואל וכר"י בד' אמות מן הצד אין מצטרפין אפילו בנסרים שיש בהם ד' וכמו כן להנך פוסקים דפסקי כרב וכר"מ בגזרותיו מ"מ בד' אמות מן הצד קי"ל כר"י שאין זה נוגע לגזרת תקרה. גם לפירוש מהרש"א לשמואל אליבא דר"י בנסרים שיש בהן ד' כיון שיש שם סכך פסול מצטרפין לד' אמות מן הצד כמו כל סכך פסול. כמו כן אין נפקותא דלשמואל אליבא דר"י מצטרפין. ולהנך פוסקים דפסקי כרב וכר"מ ה"נ מצטרפין לד' אמות מן הצד בנסרים שיש בהם ד' כיון דשם סכך פסול עליהם. אבל אי קשיא לי הא קשיא דלשיטת מהר"ם ה"ל לרבינו לבאר לנו הדין הזה שבנסרים שיש בהן ד' איך מצטרפין לד' אמות מן הצד. בשלמא לפי' מהרש"א לא תקשי לך להיפך דה"ל לאשמועינן דמצטרפין לד' אמות מן הצד. דדין זה ממילא שמעינן כיון דידעינן דנסרים שיש בהן ד' אין רשאין לסכך בהם. נתוודע לנו דמצטרפין לד' אמות מן הצד כמו כל סכך פסול דעלמא וסמכו על הא מתני' דלקמן ושהביא רבינו סי' ל"ב סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בה. שכולל נמי נסרים שיש בהן ד' שמצטרפין לד' אמות. ומה שיש עוד לדקדק בזה תראה בסמוך סי' כ"ט ע"ש: