קרבן נתנאל על סוכה א

דהא בכל מילי כרב עביד. ור' אושעיא אמר רב מפליג בין דפנות מגיעות לסכך או לא. ולכאורה ה"פ כרב עביד והלכתא כוותיה דרב באיסורי. וזה אינו דא"כ בקיצור הל"ל דרבה אזיל בשיטתיה דרב. אע"כ דמזה אין ראיה דהא רב הונא אמר רב דמפליג בין ד' אמות ליותר מד' אמות אזלי בשיטה דר"ז ומאי חזית דאזלת למימרא דרבי אושעיא ניזל בתר מימרא דרב הונא שהיה תלמיד מובהק לרב. אלא ה"פ מסתמא כיון דרבה עביד בכל מילי כרב. דקדק במעשיו לחקור היטב דברי מי מהני אמוראי אליבא דרב ברורים ובדוקים וכיון דרבה כר"א אמר רב ש"מ דהכי אמר רב ומעשה רב:

פירוש דמכשיר אף בדירת קבע. ותימה דהא לקמן בפירקין אמר אביי רבי ור"י אמרו דבר א' דבעינן סוכה דירת קבע. וכן גבי סוכה ע"ג סוכה ולקמן פרק הישן דאמר ר"י לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן מכל הני משמע דבעינן דוקא דירת קבע. ע"כ נראה שצריך להיות פי' דמכשיר דוקא בדירת קבע:

ועוד דהא סוגיא בענין סוכה ע"ג סוכה כוותיה. לקמן (סוכה דף י') פירשה לה בגמרא כשיש בחלל העליונה י' טפחים אלא שאין יכולה לקבל כרים וכסתות אלא ע"י הדחק. ת"ק סבר דעליונה כשרה וכיון שכן תחתונה פסולה משום סוכה תחת סוכה. ור"י סבר שכיון שאינה יכולה לקבל אלא על ידי הדחק העליונה פסולה הלכך התחתונה כשירה. אלמא דירת קבע בעי ומש"ה פסולה עליונה כיון שאינה יכולה לקבל אלא ע"י הדחק. רמב"ן ור"ן:

והיינו ז' טפחים על ז' טפחים. לשון הרי"ף לקמן בפ' הישן וכן פרש"י לקמן (סוכה דף ז') ד"ה על פני:

ומייתי ראיה מעובדא דרבי יוחנן בן החורני. דמעשה רב. אבל לפרש"י שם דה"ק וכי היכי דעשה כדברי בית הלל לא עשה ולא כלום לדברי בית שמאי. אף העושה כדברי בית שמאי לא עשה ולא כלום לדברי בית הלל עד כאן. לא קשה כלום מסוגיא דברכות:

שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית. קא סלקא דעתך מש"ה היה שולחנו בתוך הבית שהיה יושב בסוכה קטנה שאינה מחזקת כי אם ראשו ורובו:

וכן משמע הלשון צריכה שתהא מחזקת. ולא קאמר צריכה שתהא ראשו ורובו ושולחנו בתוך הסוכה אלא ש"מ דמיירי שהוא ושולחנו בתוך הסוכה ומ"מ פסולה כיון דע"פ הדחק הוא ואינו יכול לישב בריוח פסולה עד שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו בריוח שהוא ז' על ז':

והוא יושב על פתח הסוכה רחוק מן הדפנות ושולחנו בתוך הבית. אבל רש"י פי' והוא יושב על הפתח מבחוץ וראשו מושכב לתוכה ושולחנו לפני גופו בבית:

דחד טעמא לתרוייהו. דסוכה קטנה נמי פסלי ב"ש כיון דאינה מחזקת אלא ראשו ורובו מסתמא מניח השולחן בבית על פתח הסוכה וגזר שמא ימשך וכ"ת פליגי בתרוייהו ל"ל. י"ל דסוכה גדולה איירי שהוא יושב על פתח הסוכה מבחוץ כפרש"י ואי הוי פליגי בסוכה גדולה ה"א התם שייך שמא ימשך אחר שולחנו שהוא יושב בבית אבל בסוכה קטנה כיון שהוא יושב בתוך הסוכה ה"א ב"ש מודו לב"ה. ואי הוי פליגי בסוכה קטנה ה"א בסוכה גדולה ב"ה מודו לב"ש. ואפשר לומר דרש"י ס"ל כהרי"ף ומש"ה דוחקתו לפרש שהוא יושב על פתח הסוכה מבחוץ. אבל רבינו פירש בו כפשוטו דס"ל דבתרתי פליגי:

ואין דבריו נראין. וגי' ב"י סימן תרל"ד ואין דבריהם נראין ומגיה הטור. ויותר נראה דהאי וכן כתב הר"ר ישעיה מקומו לעיל אחר דברי בעל העיטור ודברי הטור מכוונים: ה"ג

ת"ק דאידך ברייתא. ר"ל ברייתא קמייתא דקתני עד שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו: