קרבן נתנאל על פסחים מז

ולכתוב . וקשה מ"מ בהא הוי להכריע דלפירש"י בחצי זית עובר באיסור בל יראה ולפי' ר"י חצי זית אינו בבל יראה. וצ"ל דרבינו ס"ל דלפירש"י חצי זית אינו עובר כי אם בעריבה לבד ע"י צירוף שיש שם חצי זית הרבה ובזה נסתלק קושיות תוס'. אלא דלר"י צ"ל דאפי' בעריבה אינו חייב לבער מדנאדו מפירש"י א"כ אין נפקותא יוצא מביניהם כי אם בעריבה ע"ז מספיק טעם הזה שישראל קדושים הם וגוררין ובזה נסתר מה שבנה ע"ז בס' פני יהושע סי' ט"ו על פירש"י דס"ל חצי זית עובר מדאורייתא מלבד זה שגה ברואה שר"ל שתוס' ג"כ ס"ל דעובר על חצי זית מדאורייתא דא"כ קושייתם שהקשה על פירש"י לדידהו נמי קשה ובהדיא כתבו תוס' דלא הוי אלא מדרבנן שמא יחזור ויתן טעם ע"ש וסכין מהירות פולטתו ע"ש:

סמך בירושלמי. פ' כל שעה הלכה ב'.

מוקי . פי' שטחו בטיט והא דתנו שיחדה לישיבה הא קמ"ל דאי לא טחו בטיט סביב אפי' יחדה לישיבה לא מהני. ב"ח. וזהו נגד הבבלי דבשמעתין משמע דר"א דאמר בטלה אפי' בלא טח בטיט כ"א יחדה לישיבה לחוד סגי:

כיון . וקשה לי הא דאמרי' בפ"ק דף ו' הבודק צריך שיבטל מ"ט אי נימא משום פירורין הא לא חשיבו ומאי פריך אימא מש"ה צריך לבטל כדי שלא יצטרף הפרורין מבית ועליה או בית ואכסדרה ולא ביער אותם שני חצאי זיתים מש"ה צריך ביטול והוי ספיקא דרבנן. וצ"ל דהאיבעי קאי כגון שהחוט בין שני חצאי זיתים אלא שאין ניטלין עמהן וכמשמעות בהרמב"ם ובש"ע וצ"ע:

ואבי העזרי כתב. דס"ל כהנך גאונים שהביא הגהות מיימוני פ"ב דהל' חמץ ומצה דכל תיקו דאיסורא לחומרא ואפי' בשל סופרים:

ולאו . והרב המגיד וכ"מ מבארים דוקא בדבוקים הא לאו הכי חייב לבער: