קרבן נתנאל על פסחים ד

בין בממונו. ולא צריך המשכיר לשלם להשוכר שכר בדיקה כי ניחא ליה למעבד מצוה אפי' במקום חסרון כיס. וי"א שצריך להחזיר לו שכר הבדיקה כי לא אמרי' ניחא ליה למעבד מצוה בממוניה אלא דלא הוי מקח טעות ועי' מזה בהר"ן ובמ"א סי' תל"ז:

י"א . מה שדקדקתי בזה עי' בפ' כל שעה סי' י':

והרמב"ם . כלומר דהרמב"ם בפ"ד ס"ל דהא דאמר רבא בעירו חמירא דבני חילא כיון דאלו מיגנב או מיתבד בעיתו לשלומי תשלומין אלו היו שלא מן הדין אלא באונס ואעפ"כ נקרא החמץ שלהם אבל הר"י ובה"ג ס"ל שזה האחריות מדין ומחוק המלכות שהיה עליהם לפרנס אנשי החיל שהיו שומרים העיר:

ממכילתא . פ' י':

יצא . היינו לר"י אע"פ שהוא ש"ח ולבה"ג שפי' בפי' שאין מקבל עליו אחריות כלל:

יצא . וקיבל עליו הנכרי אחריות:

ולא . עי' בתשובת חכם צבי סי' קל"ט וצדקו דבריו אלא שהקדימה הרב בעל ט"ז סי' ת"מ ע"ש:

ונ"ל . רצונו שגם הוא מסכים לדינא עם ה"ר יונה בלי ראיה מצד הסברא:

בפ' . וע"ש סי' י' מ"ש רבינו שם דוקא בהרהינו אצל הנכרי דהוי אינו ברשותו: