קרבן נתנאל על פסחים ג

הכל . ואפי' מוחזק לן דלא בדיק כגון שראינוהו טרוד או יצא מבעוד יום לדרך ואמרי הני אנחנו בדקינוהו נאמנים וא"כ איכא למימר הא דאמר בירושלמי לא תיתני נשים היינו במוחזק לן דלא בדיק אבל בסתמא איכא למימר דאשה נאמנת אף שהוא בעיר ויכול לשואלו:

והימנינהו רבנן בדרבנן. אבל אם היה בדיקת חמץ דאורייתא אינן נאמנים אע"ג דבשאר מילי דאורייתא כגון ניקור ושחיטה נאמנים. שאני בדיקת חמץ שהוא טרחא יתירא ועיון יפה וע"ז מסיים ואזיל ובירושלמי פליגי איכא מ"ד לא תיתני נשים לפי שהן עצלניות והן בודקת כל שהוא. א"כ אף דלא קי"ל כהירושלמי נגד בבלי עכ"פ נלמד משם לתלמודא דידן הך סברא נשים עצלניות הן. ובס' תפארת שמואל כתב ז"ל ותימה לפ"ז יהיו קטנים יותר מהימני מנשים דהא בברייתא תני נשים ועבדים וקטנים ועלה קאי לא תיתני נשים משמע כל אינך תיתני והוא נגד הסברא. ועוד כתב שם לפי דברי המחבר אינה מיושבת הגי' אם לא שתגיה נשים עצמן אינן נאמנות (וכן בפי' הירושלמי מגיה הגירסא) וע"ש שהאריך ולבסוף מסיק לפסק הלכה נראה דבין נשים ובין קטנים לא בדקי אלא שיכולין להעיד עכ"ל ולענ"ד כל דבריו אינם להלכה והילך לשון הירושלמי הכל נאמנין על ביעור חמץ אפי' נשים אפי' עבדים. ר' ירמיה בשם ר' זעירא לית כאן אפי' נשים (ופריך) נשים עצמן הן נאמנות (בתמיה פי' הלא לענין שחיטה וניקור חלה ומעשר אפי' באיסורא דאורייתא לכ"ש לענין ביעור חמץ שהוא מדרבנן ומשני) מפני שהן עצלניות והן בודקות כל שהוא ע"כ. הרי עיניך תחזינה שבברייתא דירושלמי לא תני אפי' קטנים דס"ל דקטן אינו נאמן בקטנותו כמו בתחומין. גם אין צריך להגיה בגי' ירושלמי כי העיקר כמו שפירשתי ודו"ק ותימה על הרי"ף שהשמיט הך ברייתא וכל האיבעיא וצ"ע: