קרבן נתנאל על פסחים לג

בין . רבינו השמיט דין דכמוש אך הריא"ז הביא בשם הירושלמי פ"ב הלכה ה' דבעלין פסולין וכן המ"א בסי' תע"ג ס"ק י"ג נמשך אחריו. אך כתב מסברא דנפשיה וכאלו לא ראה הענק וכן פסק ספר חק יעקב וזהו חומרא גדולה מאד דהיאך יעשה ישרה אותו במים חיישינן משום כבוש יניח אותו בלא מים חיישינן משום כמוש ופוק חזי מאי עמא דבר דנהגו לצאת בכמוש וכדי לישר המנהג חפשתי במקור הדין בירושלמי דפוס קראקא מצאתי וז"ל בין כמושין (ר"ל דקאי אמתני' דגרס בין כמושין) אית תניי תני אבל לא כמושין אמר רב חסדא מ"ד כמושין בקלח ומ"ד אבל לא כמושין בעלין עכ"ל ומזה פסק דאין יוצאים בכמושים בעלין הנה זה לפי גי' הירושלמי דגרס במתני' בין כמושין דצריך לתרץ הברייתא שלא תהיה כנגד המתני' אבל לפי גי' שלנו דגרס במתני' בין יבשין איכא למימר דהברייתא אתיא כאידך ת"ר ואנן פסקינן כר"מ וחכמים שלו וכראב"צ וכן מצאתי בראב"ן דף ע"ג דיוצאין בכמושין. ועוד מדאמר ר"ח ל"ש אלא בקלח אבל בעלין לחין אין יבשין לא מדאמר ר"ח יבשין ולא אמר כמושין משמע דכמושין כשרין דאמורא היה לפרש דבריו כמ"ש הרשב"ם לקמן בדף ק"א ד"ה לקביעיה קמא וכו' והא דאמר לחין לאו דוקא כמ"ש רבינו בפ' לולב הגזול סי' י' ע"ש ודלא כריא"ז והמ"א וח"י חומרא זו מנין להם ומש"ה השמיטו הפוסקים דין זה דלא צריכין דיחיד ורבים הלכה כרבים ודו"ק: