קרבן נתנאל על פסחים כג

אמר . היינו כלי עץ או בדיל. אבל כלי חרס אפי' אם נשתמש בהם צונן אין להשתמש מצה אלא בצונן כגי' הרי"ף ובכלי חרס מסכים רבינו עמו כמו שיבואר בס"ס זה:

אבל . דריח החימוץ שנשאר בו מחמיץ את העיסה. רא"מ:

דבלוע ע"י צונן לא יפלוט בהגעלה. בתמיה.

אבל . היינו הכשר הגעלה:

דוקא . אע"פ שכבר הזכיר רבינו דין זה. אינו מייתי דברי הר"ר יהודה בר' י"ט. אלא לקיים הגי' משתמש בה מצה בצונן וזה שהקדים רבינו והזכיר דין זה בקיצור. כדי לסיים עלה דברי ר"י דאפי' למילש בה דמהני הגעלה. וכ"פ הטור בסי' תנ"א. ודלא כסמ"ג שסובר דלהר"י בר' י"ט למילש בה לא מהני הגעלה:

ורי"ף גורס. מכאן יש תשובה מה שהשיג מהרש"א על מהרש"ל בסוכה דף י"ח באומרו שרבינו לא הזכיר בשום פעם הרב אלפס בשם רי"ף ע"ש:

כל . לפי מה שפירשתי רבינו לא פליג אהרי"ף מר אמר חדא בכלי שטף ומר אמר חדא בכלי חרס. ובבית שאור כ"ח לא מהני הגעלה וכ"פ ברמזים אמנם דברי הטור תמוהים שפתח אפי' כלי חרס שנשתמש בהם חמץ בצונן מותר להשתמש בהן מצה אפי' בחמין מנא ליה הך מלתא. והוא בעצמו לא כתב כן ברמזים. ומי יחלוק על ר' חננאל שכל דבריו דברי קבלה וצ"ע: