קרבן נתנאל על פסחים יח

אבל . ומותר אפי' באכילה ומסתייע לזה כמו חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר אפי' באכילה כיון דלא עבר בבל יראה. להכי מסיים הלכך תמץ כו':

ובירושלמי . הלכה ב':

ותניא בתוספתא. פ"ב:

ובירושלמי . שם:

אבל . היינו מדאורייתא אבל חכמים אסרוהו מטעם גזירה שמא יאכל. כ"כ תוס':

אלא . דליכא למימר הא דקאמר רבא חמץ שלא בזמנו כולל נמי חמץ דלפני פסח. דא"כ לא דמי להדדי דהא חמץ לאחר הפסח מותר ע"י תערובת ברוב וחמץ משש שעות עד הלילה צריך ששים וא"א לכלול בחד בבא. אלא ה"ל למימר שלא בזמנו הלכה כר"ש. וא"ת אם בלפני פסח קים ליה רבא כר' יהודה הכל קשה אמאי לא אמר רבא ג' חילוקים בתערובת חמץ קודם זמנו וזמנו ואחר המועד. וי"ל דתוך זמנו ואחר זמנו אשמועינן רבא חידוש שהמה אינם כתערובת שאר איסורים דבטל בס'. משא"כ חמץ בזמנו במשהו ולאחר זמנו בטל ברוב. משא"כ קודם זמנו אין חידוש דבכלל שאר איסורים הוי דבעי ס' וכסתמא דמתני' עבר זמנו אסור בהנאה כל זה ניחא אש נפרש שיטת רבינו דתערובת חמץ אחר זמנו סגי ברוב וכמ"ש מ"א סי' תמ"ז ס"ק מ"ג. אבל לפי מ"ש הטור וברמזים דאחר זמנו נמי צריך ס' ודאי קשה אימא דקודם זמנו נמי כולל רבא בהך בבא דחמץ שלא בזמנו מותר כר"ש דהא אידי ואידי חד שיעורא בס'. וי"ל מ"מ אינו דומה דקודם זמנו אפי' לר"ש אסור מן התורה וצריך ס' מדאורייתא. ולאחר זמנו לא בעי ס' אלא מדרבנן. ויש נ"מ לכמה דינים דבהך ספיקא לחומרא ובספק דרבנן לקולא:

לנתחמץ . מחמת דבר אחר קי"ל כוותיה: