קרבן נתנאל על נדרים עב

דחיק לאוקמיה כולהו אמוראי דהתם כרב הונא. וקצת מרבוותא מייתי ראיה מסוגיא זו דלא קאמר רב הונא אלא שאם נשאת לא תצא. דאם איתא דרב המנונא אף להתירה לינשא לכתחלה קאמר היאך מצי למימר מאן דמתני לה ארישא אית ליה דרב המנונא דא"כ מאי אריא נשאת אפילו לא נשאת תנשא לכתחלה. ומתני' קתני אם יש עדים שהיתה א"א אינה נאמנת. ועיין חדושי רשב"א בגיטין דף ס"ד שדוחה דבריהם:

וכן בסוף גיטין מייתי לה הש"ס. דף פ"ט גם בזה צריך לדברי חדושי רשב"א:

כגון דהוי קטטה ביניהם. עיין במ"ש בפרק האשה שלום סי' ו' ע"ש:

אלמא נאמנת אפילו לכתובה. ועוד שהרי מספר כתובתה נלמד שכך כתב לה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתב ליכי כדתנן באשה שהלכה. הרמב"ן. ודוקא בעיקר אבל לא בתוספת דמדרש כתובה ליתא אלא בעיקר כתובה. וכן כתב בעל העיטור:

דלא פליג על דברי ר"י. עיין תוספות פרק הכותב (כתובות דף פ"ט.) הדרן עלך ואלו נדרים וסליקא לה מסכת נדרים