קרבן נתנאל על נדרים יג

אבל אם אמר הרי עלי כבשר מליח וחזר ואמר בלבי היה כבשר מליח של עבודת כוכבים אזלי' בתר פרושו להקל. ובטור סימן ר"ח אומר שאם פירושו נגד הרוב כגון שרוב קורין בשר מליח סתם של שלמים אינו נאמן וכ"כ הרמב"ם. וצריך לימוד מאין יצא להם דין זה דהא קתני סתם פירושם להקל. ונראה משום דהוי קשה להו בשמעתין דפריך הש"ס תרתי זימנין טעמא דאין מכירין הא מכירין אסורין. ולא פריך מרישא דקתני סתם תרומה ביהודה אסורה. ועוד דאם לא פליג ר' יהודה אלא לומר דבגליל מותרת א"כ הך דאמר ר"י סתם תרומה ביהודה אסורה אך למותר. לכך פתרו במה דאמר ר"י סתם תרומה ביהודה אסורה אפי' פירש שבלבו היה על תרומת גורן אינו נאמן ואסור ובהא פליג את"ק. והיינו טעמא כמ"ש רשב"א והר"ן שהיו רגילין הרבה בתרומת הלשכה ולא היו קוראין לתרומת הגורן תרומה סתם. וכיון שהוא אומר שדיבורו היה נגד הרוב אינו נאמן. ומש"ה לא פריך מרישא ועפ"ז מיושב דלא תקשי הדיוקים אהדדי דברישא אמר סתם תרומה ביהודה אסור הא שאר מקומות מותר והדר תני בגליל מותר הא שאר מקומות אסור דברישא ממעט שאר מקומות דפירושן להקל. ובסיפא דייק במקומות אחרים סתמא אסורין. כיון דמיעוטא קורין תרומת הלשכה תרומה סתם ואזלינן לחומרא דאמרינן בכה"ג סתם נדרים להחמיר כדאמרי' לקמן (נדרים דף נ"ג) גבי שמן מהו דתימא ניזיל בתר רובא קמ"ל ספק איסורא לחומרא. והתם גבי שמן נמי אם פירש ואמר בלבו היה על שמן שומשמין או שמן זית אם אין נגד הרוב מהימן וזהו ע"פ שיטת הש"ך בסי' ר"ח ס"ק ג'. ודלא כט"ז שם ס"ק א' שלפי תירוצו משמע שגבי שמן אם פירש שלא היה כוונתו על שמן זה אינו נאמן והוא נגד השכל. וזה שהביא ראיה שם מקדשתי את בתי. מצאתי ברשב"א דהתם לא נחית נפשיה לספיקא משום דספיקא חמיר מודאי ע"ש. והכ"מ ושאר מחברים לא אמרו בו דבר בדברי הטור ורמב"ם והנלע"ד כתבתי.

מודה ר"י שצריך לנהוג כימים שנהגו בהן היתר. וכ"פ הש"ך סי' ר"ח ס"ק י"ב דראב"ד וריב"ש ותוס' המה מסכימים לדעת רבינו ודלא כרמב"ם שאמר די בשלשים יום:

חוץ מדגן. דאי לא אמר הכי הוי נדר שוא ואינו נדר כלל:

ה"ג והיכא דאמר רבנן אין נזקקין לו בי דינא: