קרבן נתנאל על מגילה ח

מחייב לבסומי. פרש"י להשתכר ביין. ולולי פרש"י הייתי אומר מדלא קאמר מחייב למרוי'. דהתרגום של וישכר בתוך אהלה. הוא רוי וכמו שבקי' לרוי'. אבל הכוונה שמחויב להיטיב לב ע"י שתיית יין הרבה. עד דלא ידע. עד ולא עד בכלל דזהו הגיע לשכרותו של לוט. וכדאמר בהספינה אבסמו וגנו. פרש"י שהיו פניהם אדומים כמו שתויי יין. ודקאמר איבסום קם רבה ושחטי' לר"ז מאחר שהיה עני כדאמר במו"ק דף כ"ח בי רבה נהמא דשערי לאינשי ולא משתכח. ולא היה רגיל לשתות יין בכולי שתא ונתפתה ביין עד שהגיע לשיכרותו של לוט:

שאכלה בלילה לא יצא די חובתו. אבל מ"מ צריך ג"כ סעודה בלילה. כמ"ש ראבי"ה ועי' ב"ח ראי' לדבריו:

ה"ג תני רב יוסף. והוא לעיל (מגילה דף ה ע"ב):

ולכך נהגו להתענות בי"ג באדר. עי' לעיל סי' א'. ועי' מ"ש רבינו בתענית סי' כ"ד:

מאי דרוש. ולא ס"ל הך דשמואל דלעיל (מגילה דף ו') שנאמרה אסתר ברוח הקדש לקרות: