קרבן נתנאל על מגילה ב

ואריב"ל כרך שאין בו עשרה בטלנין כו' וכרך שהיה מוקף מימות יהושע בן נון ואע"פ שאין לו עכשיו. בגמרא איתא עוד אמר ריב"ל כרך שחרב מעשרה בטלנין ולבסוף ישב נידון ככרך וצריך ביאור למה לא הזכיר רבינו מימרא זו ואמינא לכאורה דהך מימרא איירי בכרך שאינו מוקף מימות יהושע כמ"ש תוס' דבמוקף מימות יהושע א"צ עשרה בטלנין והא דאמר נידון ככרך ר"ל כעיר. וא"כ לדידן אין נפקותא דאפי' אי לא ישב לבסוף נמי אין קורין ככפר דהא בזמנינו ליכא הקדמה לבני הכפרים ליום הכניסה כמ"ש רבינו בסמוך תוך סי' ו'. אך קשה א"כ למה הביא רבינו הך מימרא דריב"ל כל כרך שאין בו עשרה בטלנין נידון ככפר. הלא לפי הנחה זו אין נפקותא לדידן. וי"ל מאחר דרבינו הוכיח מהך דריב"ל דבמוקף מימות יהושע א"צ עשרה בטלנין ועל הוכחה זו יש לדון אימא אפי' במוקף מימות יהושע נמי בעי עשרה בטלנין. אך יש חילוק עיר גדולה שאין בה עשרה בטלנין נידון ככפר וכרך מימות יהושע נידון כעיר ומש"ה שפיר קאמר כרך שישב ולבסוף הוקף כיון דאם אית ביה עשרה בטלנין קורא בי"ד ואי לית ביה הרי הוא ככפר משא"כ אם הוקף ואח"כ ישב ואית ביה עשרה בטלנין קורין בט"ו ואי לית ביה נחות דרגא והרי היא כעיר וקורין בי"ד מש"ה מביא רבינו הך דר"י בן לוי דאמר כל כרך שאין בו עשרה בטלנין נידון ככפר ואם איתא הל"ל עוד מימרא כרך שהוקף מימות יהושע בן נון שאין בו עשרה בטלנין נידון כעיר ומדלא קאמר הכי ש"מ דבכרך כזה לא צריך עשרה בטלנין ועי' לקמן סי' ו' מ"ש בזה ובהכי ניחא מה דלא הוכיח רבינו דבמוקף מיהושע לא בעי עשרה בטלנין ממתני' דלקמן דקתני כל עיר שאין בו עשרה בטלנין הרי היא ככפר ולא קתני כרך. דה"א דכרך תהוי כעיר עכ"פ: