קרבן נתנאל על קידושין פג

וכל זמן שעוסקין באותו ענין. כדפסיק בפ"ק סימן ג'. משמע אם נאמר דסגי מענין לענין באותו ענין לק"מ דשדיך דיינינן ליה בדומה לו. א"כ לפ"ז איתברר דרבינו ס"ל דאם אינם עסוקין באותו ענין לא חיישינן כלל אפילו לספק קדושין. ומה שתי' רבינו מ"מ חשש קידושין איכא. מצאתי פי' בשם מוהר"ש הלוי דמדבר ופסק גרע משדיך כיון דהתחיל לדבר עמה על עסקי קידושין היה לו לקדש מיד וכיון דנעתק מענין לעינן גלי דעתיה דאיתהפך חמימי' ומהדר בה. אע"ג דנתן לה אח"כ כיון דלא חזר ופריש עדיין בחזקת חזרתו הוא ומתנה בעלמא הוא דיהיב לר משום כיסופא. אבל שדיך אין כאן גילוי דעת שחזר בו: