קרבן נתנאל על קידושין עז

משום דעדיף ממנא ודעתיה אעילוייא. ומיירי בכוס של חרס. רי"ו:

לא בעינא דאיכא רווחא רבה עליה. פי' יציאה ואחריות ע"ד מרבה נכסים מרבה דאגה. וט"ס יש בירושלמי שלפנינו ע"ש:

מטרפסא ואזלא. מייתי רבינו הנך טעמי דירושלמי ללמוד ממנו דוקא בשינויו שיש בו קפידא אינה מקודשת אבל אם אמר התקדשי לי בדינר א' ונמצא שנים מקודשת ובמתני' גבי של כסף ונמצא זהב איירי שצריכה להשלים תכשיט של כסף ולא ניחא לה בדהבא כמ"ש בד"ה איכא. ודלא כב"ח שכתב דרבינו פליג אתוס' בזה מדכתב מתני' סתמא ודלא כמ"ש ב"ש סימן ל"ח ס"ק מ"ה שכתב דהתוס' לא כ"כ אלא לר"ש ועיין מהרש"א:

וקי"ל כת"ק. צריך ביאור א"כ לאיזה דבר אייתי רבינו הא דעולא ונראה לומר דלא תימא מדהפסיק התנא בדברי ר"ש באמצע ש"מ דלא סתים כתנא קמא אלא בשבח יוחסין להכי מייתי הא דעולא למימרא דמשום הכי תני שבח יוחסין אחר דברי ר"ש להורות דבשבח יוחסין ר"ש לא פליג. ועוד י"ל דעיקר טעמא להורות דתלמודא דידן נמי ס"ל כהך דירושלמי דעיקר הדבר תליא בקפידא דאל"כ אמאי אמר עולא אבל בשבח יוחסין דברי הכל אינה מקודשת הא עדיין פליגי היכא דליכא קפידא כגון שאמר ע"מ ששמי יוסף ונמצא ראובן דלר"ש מקודשת ולרבנן אינה מקודשת אלא ש"מ דגם לרבנן העיקר תליא בקפידא:

דברי ר"מ. כ"ה גירסת הרי"ף: ה"ג

פי' הלכות משנה. ע"כ דברי הרי"ף:

ובהני תרי בתראי הוי ספק קידושין. וצריכה ממנו גט ואם פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר צריכה גט משניהם לשון ריא"ז. מלשון זה משמע אפילו הוא עומד לפנינו ואמר שהוא הרהר בתשובה מ"מ אינו אלא ספק קידושין ודלא כמ"ש ב"ש סימן ל"ח ס"ק נ"ג וצ"ע לחלק מ"ש שאם הוא אומר קיימתי תנאי והיא אינה יכולה להכחישו דמקודשת. סוף סימן ל"ח ע"ש: