קרבן נתנאל על קידושין עד

אבל אם ידעה האשה סכום הפקדון. והוא הדין אם אמר לה התקדשי בכל מה שהפקדתי בידך. דהא רבינו ע"כ מוקי לה הך דירושלמי בדלא ידעה ועלה קתני התקדשי בכל מה שהפקדתי בידך אינה מקודשת:

דאי אומן קונה א"כ לכ"ע מקודשת. ויש לדקדק דה"מ לאוקמיה דכ"ע קונה בשבח כלי אלא דהכא פלוגתייהו לאו בקבלן מיירי אלא בשכיר יום דלא שייך ביה אומן קונה. תי' מהרש"א דמשמע ליה האי לישנא דקתני עשה לי שירים ונזמים בקבלן ולא בשכיר יום ע"כ. אך קשה מ"ש רבינו בפרק הגוזל עצים סוף סימן י"ד ומיהו לאו ראיה דאיכא למימר דפליגי בישנה לשכירות מתחלה ועד סוף ופירש בספר פלפלא חריפתא כלומר ובהתנה עליה להיות שכיר יום דלא שייך שיקנה בשכר כלי דשכר פעולתו לימים הוא וא"כ דברי רבינו כמתנגדים זה לזה ועיין בש"ך חו"מ סימן ש"ו ס"ק ג' שפירש דברי רבינו בפרק הגוזל ע"פ ענין אחר. ואני אומר לקיים דברי החכם הרב בעל תוס' יו"ט. ושיעור דברי רבינו שם בב"ק כך הם וכתבו התוס' דאין ראיה משם לפסק הלכה כו' ונראה ל. להביא ראיה כו' ומיהו לאו ראיה כו' כלומר דהרי"ף לא מצי לאתויי הך ראיה לחוד דאיכא למימר דפליגי בישנה לשכירות מתחלה ועד סוף ואיירי בשכיר יום ולא באומן קבלן. משו"ה הביא הרי"ף עוד ראיה דידיה מדלא קאמר כ"ע ס"ל אומן קונה בשבח כלי והברייתא דפליגי בשירים ונזמים איירי בשכיר ע"כ צ"ל דמשמעות הברייתא איירי באומן קבלן. א"כ מעתה נולד ראיות רבינו דממ"נ אין אומן קונה בשבח כלי אי פליגי באומן קבלן הלכה כחכמים ואי לא פליגי באומן צריכי למסבר תרוייהו אין אומן קונה כל זה כוונת רבינו שם ליישב דברי הרי"ף. אבל הכא בשמעתין השיג רבינו על הרי"ף ואמר ונראה לי דאין זו ראיה משום דבעי למדחי כו' וכ"ת א"כ בממ"נ אין אומן קונה בשבח כלי דאי פליגי בהא הלכה כחכמים זה ליתא. דאם רב אסי פסק ואמר אין אומן קונה בשבח כלי הוי ידוע ליה דהלכה כר"מ. וע"ז הביא סייעתא לדבריו וכן פירש ר"י דאין להביא ראיה דהלכה כו' וקשה דהא מ"מ יש להביא ראיה דהלכה ישנה לשכירות דא"נ פליגי בהא אם ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף מ"מ הלכה כחכמים. א"ו מדאמרינן בעלמא שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף משמע דקי"ל כר"מ והא דלא השיג רבינו שם בפרק הגוזל יבואר בסמוך: