קרבן נתנאל על קידושין מ

מצוה דגופיה עדיף. מדלא מפליג בין היכא דליכא אלא חמש סלעים ובין היכא דאיכא חמש משועבדים וחמש בני חורין כדמפליג רבי ירמי' ש"מ דס"ל לרבינו מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא. ובברייתא לפדות את בנו ולעלות לרגל. עם היות שאין זה בזמנינו מ"מ ה"ל לאתויי שיש לו לפדות ויש לפניו מצוה אחרת הי מנייהו קודם. וצ"ל דסמך עצמו שאחר זה פודה את בנו אם אותה מצוה תדירה. וכבר כתובה היא על הספר במסכת ברכות היו לפניו תפלת מנחה ומוספין מנחה קודמת דתדיר. בפ' תפלת השחר סימן ח':

כי אחרי סידור רב אשי ורבינא לא מצינו שנתחדשה ברכה. ובפ"ק דכתובות סימן ט"ו גבי ברכת בתולים שתקנת הגאונים היא לא כהה בהם כי העיקר כאן אאידך קושיא סמיך גם בריש ברכות סימן א' לא השיג ארב עמרם לברך על ק"ש שעל המטה כי אם מכח קושיות אחרות:

שנתחדשה ברכה. ובפרק בתרא דבכורות הוסיף רבינו להקשות ועוד למה מברך. הכהן אין עושה שום מצוה אלא מקבל מתנות כהונה:

ומותר להטיל מום. כלומר אף בכור בהמה מותר להטיל מום קודם שיצא רובו: