קרבן נתנאל על קידושין לד

ה"ג וכתב הר"ר שמעי' דיש לדקדק משמועה זו. והשאר ט"ס מלבד שלא נמצא שם בריש אע"פ שום דבר נראה כפל הדברים:

וכן כתב הריב"ן. ובתוספות ופלא גדול הוא בעיני ריב"ן משמע שהריב"ן הוא החולק על רבי שמעי'. ומ"ש עוד ופליאה בעיני רש"י לא מצינו בכל המחברים ראשונים ואחרונים שהזכירו זה בשם רש"י ראה זה חדש מצאתי בהגהות מיימוני פ"ה מהל' מכירה אמר ר"י כי מעשים בכל יום שקונין בקנין חליפין שלא בפני המקבל כו'. ע"כ מזה צדקו שניהם יחדיו. מה שהזכירו תוספות ריב"ן צ"ל ר"י וכמו כן ברבינו צ"ל ופליאה היא בעיני ר"י:

וגירסא זו עיקר. וכ"ה גירסת ר"ח:

שהיה חפץ בהנאתו ליתן הסודר בשבילו. פי' פן יחזיק בו הזוכה בו משום דאמרינן בנדרים פרק השותפין אמר רב אשי מאן לימא לן דסודר' אי בעי למפסקא לא מצי פסיק וכ"מ בשם ר"ת בהגה"ה הנזכר. וכבר השיגו רבי' בפרק השותפין סימן ח' דרב אשי גופא מדחי' הוא דדחי ליה כו' אבל איהו גופיה כרב נחמן ס"ל ע"ש ועוד תימה לפרש"י עדיין אמאי לא זיכה לו על ידי אחר בהגבהה דהיינו לפום מאי דקאמר אלא מאי לדמי וניקנינהו ניהליה במשיכה אלא מה אית לן למימר דליתא למקבל מתנה ומאי ניחותא בזה אי הוי דמי לא הוי טרחא יתירא להגביה אחר בשביל הקונה. וודאי לפי' הר"ר שמעי' לק"מ דאיכא למימר דכמו דלא מהני חליפין שלא בפני הקונה ה"נ דלא מהני הגבהה וכמו כן קשה לפי' ר"י ומה שתי' בזה בס' עצמות יוסף עמוד עליו שיבוש גמור הוא דא"כ מה הועילו חכמים בתקנתם שיקנו ניהלי' אגב קרקע ודוחק לומר שהיה שק עם הרבה מעות שאין דרכו להגביה דודאי דמים שמקובצים ע"ג קרקע טפח על טפח כל אדם יוכל להגביה וצ"ע גדול: