קרבן נתנאל על קידושין יז
Korban Netanel on Kiddushin 17 · קרבן נתנאל על קידושין · free full Hebrew text
Open in the reader →וכתב הרמב"ם ז"ל בפ"א מהלכות אישות הל"ב ובב"י כתב הרמב"ן:
והלכתא כוותייהו. ובשיטת מהר"י בי רב כתב דאיבעיא ולא אפשיטא היא. ומי שמוחזק בממונא של ארוסה המוציא עליו ראיה:
חומרא דרבנן בעלמא היא דמדאורייתא אין להקדש אלא מקומו ושעתו. והקשה בס' ב"ש סימן ל"א סק"ו מסוגיא פ"ב דקידושין דף נ"ג המקדש במעשר שני במזיד מקודשת וע"ש בתוס' דקידושין חלין מיד במקום שמקדש אותה אע"ג דבאותו מקום אינו שוה פרוטה מ"מ מקודשת מיד כיון ששוה פרוטה בירושלים ושם מוכח שהיא מקודשת מדאורייתא ע"ש באריכות. ולי לק"מ דאיירי שקדשה במעשר שני יותר משוה פרוטה בגוונא שימצא לה לוקחין בכאן בזול ע"מ שיעלו הם לירושלים והמעות חולין. משא"כ בקידשה בשוגג כיון שלא ידעו הוא והיא שהוא מעשר שני דעתה הי' על הכל כמו ששוה שיעור זה אם הי' חולין מש"ה אינה מקודשת ואי להעלות לירושלים איהי לא ניחא לה משום טרחא דאורחא. ועיין בחידושי הריטב"א שפקפק ג"כ קצת מדברי ב"ש:
וכן למקח וממכר. פי' בנדון דידן לענין קידושין דמדאורייתא אין לחלק:
ומתוך דבריו משמע שאם היינו יודעים שהוא שוה פרוטה במקום אחר היתה מקודשת מדאורייתא. וס"ל דדוקא גבי הקדש אמרינן אין לו אלא מקומו ושעתו ולא למקח וממכר. דאלת"ה בדבר המתקיים אמאי ספק מקודשת הלא אין להקדש אלא מקומו ושעתו. ואי גזירה מדרבנן א"כ אפילו בדבר שאינו מתקיים נמי. ובספר עצמות יוסף פי' שדקדק רבינו מתחלת דברי רמב"ם שכתב וצריכה גט מספק שמא דבר זה וכו' ומדכתב לשון שמא משמע שאם ודאי ש"פ במקום אחר הוי מקודשת גמורה. וזה ליתא דלפי זה העיקר חסר מן הספר. ועוד איכא למימר דלרבותא נקט אפילו אינו יודע בודאי הוי קידושי ספק:
כיון דאי אית אורחא להתם שויה לה פרוטה. פי' דאפשר להזדמן שיקלע לה אורחא להתם אפילו עכשיו אין דרכה לשם:
ומחמת זה כתב כו' אינה מקודשת כלל מדאורייתא. דהא דכתב הרמב"ם אינה מקודשת כלל כוון לדבר שאינו של קיימא אפילו ידעינן בודאי שהוא ש"פ במדי אינה מקודשת מדאורייתא:
ור"י פי' אפילו ידוע שהוא שוה פרוטה במקום אחר. ובתוס' שלפנינו ליתא. איברא מכלל דבריהם נשמע בתוס' ד"ה רב חסדא דאי כפי' הרמב"ם אין מקום לקושייתם דאיכא למימר דהיה ידוע להם דאבנא דכוחלא איכא מקום שהוא שוה פרוטה ומקודשת ודאי מדאורייתא: ודע
גזירה אטו אותו מקום ששוה פרוטה. ומשום גזירת הרואים נגעו בה שמא יש א' מאנשי מדי ואם יראה שאין אנו חוששין להם כאן אף במקומן לא יחוש להן: