קרבן נתנאל על כתובות פא

הלכך נראה לר"ת דהך ברייתא בנשואין איירי. ובתוספות מקשין על פי' ר"ת וז"ל וצ"ע שלא יקשה לר"ת דלקמן בריש אע"פ מוכח דרבנן נמי אזלי בתר אומדנא דחיתון. ועוד דחוק קצת לר"ת דמה לו להזכיר מדידיה לדידה ומדידה לדידיה הוה ליה למימר עד כאן לא קאמר ר' אלעזר אלא משום דלא נשאת אבל הכא דנשאת לא עד כאן לשונו. ורבינו לא הזכיר מקושיות אלו כלום. על כן לבי אומר לי שדברי תוספות הללו המה גליון תוס'. וכן נראה מסידור לשון תוספות ואותו המשיג עלה על דעתו לפרש מה שכתבו תוס' ולבתר הכי קאמר למאן דאמר זכה כו' אבל מדידה לדידיה אפילו רבי אלעזר מודה כו' אף ע"ג דאיכא תו אומדנא אחרינא וכו' ואי הוה שייך התם אומדנא אחרינא הוי אמרי. עכ"ל כפי' מהרש"א וע"ז קבע דבריו וכפי פירושי שפירשתי בחדושי בכוונתו שתוספות מקשים אלו שתי קושיות בדרך ממ"נ ע"ש. אבל יש לפרש כוונת תוס' ע"ד אחר דע"כ לא אמר ר"א התם אלא דהמוחזק דהוא יורש של בעל יש לו חד אומדנא להחזיק ממונא. אבל מדידה לדידיה אפילו ר"א מודה דהמוציא הוא הבעל יש לו עדיפות מאב שיש להמוציא ב' אומדנות משום קירוב דעת בשעת ארוסין ואת"ל דלא עשה משום קירוב דעת יש לנו לומר דמשום איחתוני בשעת נשואין. אבל אביה אין לו סברא להחזיר מעותיו כ"א חד אומדנא. ועפ"ז אין מקום לקושית הגליון וכך היה לרבינו בהבנת תוס' ומש"ה לא קשה ליה קושיות הגליון:

הא אם לא פסק ע"מ לכנוס גובה אחיו אע"פ שלא גבה. והתוס' מקשין בסגנון אחר וז"ל משמע הא אם כנס גובה אחיו. וחדא מתרוייהו נקטי: