קרבן נתנאל על כתובות עה

ודווקא גבי יבם. וז"ל הר"ן דלא ממעטינן מהאי לישנא אלא כל היכא דאגידא ביה ומעכבא משום לתא דידיה א"נ מתה שא"א לה לינשא כלל אבל כל היכא דלא מעכבא מחמתיה כיון דתפסי בה קידושין ונישואין לכשתנשאי לאחר קרינן ביה:

ויראה שכופין אותו להוציא. וקשה אמאי לא חשיב סוף פ' המדיר (כתובות דף ע"ז) עם אותן ששנינו שם ואלו שכופין אותו להוציא. כדפריך התם אדרב תחליפא בר אבימי. ומה דמשני התם כי אמרה הווינא בהדיה שבקינן לה ה"נ כי אמרה דיירינא בהדיא בסהדי קא שבקינן להו וצ"ל דס"ל כמ"ש ס"פ הבא על יבמתו דמזל גורם וא"כ אפי' כי אמר דיירינא בהדה בסהדי לא שבקינן ליה. אכן ק"ק ה"ל למימר התם הך א"ב למ"ד מעין גורם שבקינן להו לדור בסהדי ולמ"ד מזל גורם לא שבקינן להו:

בך מחויבים להפרישו שלא יפשע בנפשו להרמב"ם אין איסור כלל אלא הוא על צד הניחוש והפחד שיש ברוב השעות שינזקו בהם הגופות חלשים ואין חילוק בין פחד זה לבין האוכל מכישא דאיסר גנאה עכ"ל ולדעתו אפילו בבעל השלישי ובלא הכיר בה מ"מ יש לה כתובתה. וכתב הריב"ש אם מתו הבעלים במיתה אחת אפילו להרמב"ם יש לחוש: