קרבן נתנאל על כתובות ו
Korban Netanel on Kesubos 6 (Korban Netanel on Ketubot 6) · קרבן נתנאל על כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →דתניא באבל רבתי. והר"ן והרא"ה הביאו ג"כ קושיא זו זו ובמס' שמחות פרק ז' שלפנינו ליתא להך ברייתא אך ביבמות פ' החולץ (יבמות דף מ"ג) ד"ה במקום שמותר הביאו תוס' בשם בה"ג שגרס בברייתא דפ' בתרא דמועד קטן והאשה מותרת בנטילת שער לאחר ז' ע"ש ובמהרש"א שם ועיין במ"ש רבינו בפ' ואלו מגלחין ס"ס ק':
ומוכח התם דכל דין שלשים דהיינו תספורת וגיהוץ אינו נוהג בא"א. ואני לא מצאתי שם הוכחה לדין זה. אבל מן השכל הוא כי היכי דשרינן תספורת כדי שלא תתגנה על בעלה ה"ה גיהוץ דמ"ש:
והיא מתקשטת ככלה אפילו בתוך שבעת ימי האבילות. ויש לדקדק לפי מה דמסיק רב אשי כיון דאקילו בה רבנן אתי לזלזולי מ"ה ישן בין האנשים א"כ בהך אבילות אקילו רבנן בה יותר דתתקשט עצמה ככלה אפילו תוך שבעה מן הסברא נמי דאסרינן ביחוד ולא מצינו בשום פוסק שזכר דין זה. ויש לחלק דעיקר קולא שחייש רב אשי שהתירו לו שמחת חופה וביאה כדי לדחות האבילות מעליו שהיה לו קדימה כמ"ש רבינו בסמוך בהשגתו על הרמ"ה. אבל בכלה כל שלשים יום כ"ע ידעי הא דמקלינן משום דהוי ככלה כל שלשים יום והחופה והנשואין היו חלי' קודם לאבילתה:
דהתם נהג דין שלשים שהוא גיהוץ ותספורת תוך הרגל. שהרי מתורת רגל מותר ללבוש כלים מגוהצים חדשים ולבנים ונוטל צפרניו במספרים אבל מתורת אבל אסור בהם דהוי דבר שבצנעא דמי יאמר שיש לו בגד מגוהץ כ"כ הרמב"ן. ועי"ל אע"פ שאין נוהג איסור מחמת אבילות טפי מרגל אלא מה שאסור ברגל מ"מ עולה הרגל למנין ל' כיון דעכ"פ נוהג בו איסור:
וגם כתבתי שם מי שמת אביו ואמו דמותר לישא אחר שלשים. היינו בשיש לו בנים ע"ש:
ושמעינן מהא כו' עד שבעת ימי המשתה ברישא. ע"כ דברי רב אלפס: @11ה"ג