קרבן נתנאל על כתובות ד

ה"ג ולא נהירא לריב"ם דע"כ אסורה לבעל. וכ"ה לשון תוס' בסנהדרין:

וכשיתקשה עושה מעשה בידים. ואם נתקשה לאשתו ואנסוהו עובדי כוכבים והדביקוהו על ערוה ואי אפשר להנצל מן העבירה עד שימסור עצמו להריגה אין מחויב לשון רבינו בפ' הבא על יבמתו סי' ב':

קמ"ל אע"ג דלא קרינן ביה ונטמאה לבועל קרינן ביה ונטמאה לבעל. ולא ניחא לרבינו לפרש קמ"ל דמקנאין וכשם שאסורה לבעל אסורה לבועל אע"ג דבלאו הכי אסורה לבועל. דא"כ לא לישתמיט תנא בשום מקום לאשמועינן כמו כן דאסורה לבועל עובד כוכבים. וליכא למימר דתנא סמך אזה דכל היכא דלא קרינן ביה חד ונטמאה לא קרינן ביה אידך ונטמאה. דהא בועל שני יוכיח דאמרי' להדיא בפ"ה דסנהדרין דף מ"א שהיא אסורה על בועל שני אע"ג דלא קרינן ונטמאה לבעל דבלאו הכי אסורה לבעלה מבועל ראשון מ"מ קיימינן אידך ונטמאה שאסורה לבועל. אבל הא קשיא לי מהא דיבמות דף צה ושכב איש אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה שיכול והלא דין הוא ומה במקום שבא על איסור קל נאסר האוסר וכו' משמע דהטעם דנטמאת לבעל כיון שהבעל הוא האוסר על הבועל. והלא אם הבועל עובד רוכבים אין הבעל הוא האוסר עליו ולמה היא אסורה לבעל. אע"כ צ"ל דלא כפסק ר"ת אלא שהוא אוסר על העובד כוכבים לכשיתגייר שהיא אסורה עליו וכיון שיש שם אוסר על הבועל נאסר עליו וצ"ע. והואיל ואתא לידן נזכיר משו"ת ר' אהרן ששון סי' קע"ה שרוצה לדמות דין בועל שני שלא לאסור עליו מהך דינא שצידד רבינו לענין בעילת עובד כוכבים. ושמעתי מאדמ"ו הגאון הגדול שתפס עליו שנעלם ממנו ש"ס ערוכה סנהדרין דף מ"א דבועל שני אסורה לו ע"ש: