קרבן נתנאל על כתובות רצט

והלכתא כוותייהו. ר"ל כיש אומרים דאין זה מלשון יש אומרים שהוא בעל המאור ע"ש ומזה כתב הטור סי' נ"ב על דעה זו וכן היא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל והב"ח שם פי' דברי הטור מדלא הביא רבינו הך בד"א בגדולה אבל בקטנה כופין. אלא שמפרש דהך בד"א קאי אברייתא אדברי ת"ק ואנן קי"ל כאדמון דברייתא דאפילו בפסקה עצמה יכולה לומר או כנוס או פטור ובזה ניחא נמי מה דלא מייתי רבינו הך דירושלמי שהביאו תוס'. תו פי' הב"ח במה שכתב הטור וי"א דאפילו פסקה היא אם בפני אביה פסקה אומרת לו תו כנוס או פטור. דמשמע אבל אם פסקה היא שלא בפני אביה מודה לת"ק דתשב עד שתלבין ראשה. ולקח הטור דרך זה כדי שלא תקשה מתני' וברייתא אהדדי דמתני' דקתני אילו אני פסקתי לעצמי איירי בלא מעמד האב ע"ש. ויש מקשין לדבריו א"כ עדיין קשה ה"ל לרבינו לאתויי הך בד"א דכשפסקה לעצמה בלא מעמד האב שתשב עד שתלבין ראשה בנדולה אבל בקטנה לא. ולק"מ דאי כשפסקה לעצמה והיא קטנה מלתא דפשיטא היא שאין בדברי קטנה כלום ודברי נואש הם כיון דפסקה בלא מעמד האב לא צריך לאשמועינן: