קרבן נתנאל על כתובות רעח
Korban Netanel on Kesubos 278 (Korban Netanel on Ketubot 278) · קרבן נתנאל על כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →אלא לרב אסי קשיא. וא"ת לרב אסי מוקי לה בשור של יתומים שהזיק שצריך לשלת מעליית יתומים מפני תקנת עולם. וי"ל דלא ניחא ליה לאוקמיה רב אסי בפלוגתא דר"י ור"י בר חנינא והא דלא מוקמי לר"י במזיק דניחא ליה לתלמודא לתרוצי מתני' אפי' למה דמהפכינן ר"י אמר מעליית אפוטרופס:
אבל בגרושה לא. והא דמסיק רבינו בפרק שני דייני סימן ד' ובפ"ק דב"מ סי' ל"ד דגרושה נמי אית לה מזונות. היינו משום כדי לייפות כח האשה שיפרע לה כתובתה בעין יפה בבת אחת ולא יתנו לה על יד על יד תקנו לה תכמים שיתחייב במזונות עד שיתנו לה פרוטה אחרונה והאי טעמא לא שייך כ"א מיניה דידיה אבל כשבאה לפרוע מנכסי יתומים אי אפשר לפרוע לה כתובתה מטעמא דשובר וצררי וע' בחידושי להרמב"ם בפרק י"ב מהל' מלוה:
פי' כשתטול כתובתה תהיה לה חן ותנשא. ע' בתוס' בפ' הכותב (כתובות דף פ"ד) ד"ה לכתובה משום חינא:
הא דקאמר ואי מזדקקינן מוקמי' אפוטרופוס כגון מנה סתם או שדה סתם או שדה זו ומנה זו. אע"פ שהוא דבר מבורר דילמא יכול לבטל הצוואה או שאר טענות בענין ביאור וקיום הצוואה ולהרמב"ם בזו א"צ להעמיד אפטרופוס וכתב הרב המגיד דהיינו טעמא שהוא פוסק כרבא:
מיירי שנתקבל העדות בחיי אביהן וכו'. והתוס' בערכין ד"ה א"ר אשי מוקי להא אפילו לא נתקבל בחיי אביהן כיון דעדים מעידים שגזלה לא מחזקינן סהדי בשיקרא שמא לא גזלה וגם ליכא למימר שמא אח"כ לקחה ממנו זהו מילתא דלא שכיח. משא"כ בפ' הגוזל כיון דיש לקטן חזקת אבות אלא שהעדים מעידים על חזקה אין לנו לקבל עדות זה ואין לאחזוקי סהדי בשיקרא דשמא שום תנאי היה לאביו עמו שהוא שלו ע"ש ומהרש"ל ביש"ש סי' ז' בהגוזל בתרא כתב ז"ל משום שקשה לרבינו מאחר דפסיקא לן שאין מקבלין עדות שלא בפניו וקטן כמאן דליתא דמי א"כ בשום גוונא אין גובין אפילו אם הודה האב בפני עדים ס"ס צריכין אנו לקבלת העדים עכ"ל ע"ש. ול"נ דנאדי רבינו מדבריהם מתרי טעמי חדא דמלישנא דתלמודא בערכין משמע בנמצאת שאינה שלו שאין מעמידין אפטרופוס הוא נותן טעם דאחזוקי סהדי בשיקרא לא מחזקינן ולדברי תוס' צריכין להאי טעמא טל מה שמזקיקין ומקבלין עדות בפני קטן. ועוד דבהגוזל דאמר ר' ירמיה לרבי אבא והא קתני בין גדולים בין קטנים וא"ל הרי מחלוקת סומכוס בצידך הוה ליה למימר התם היינו טעמא דמקבלין עדות בפני קטן דאחזוקי עדים בשיקרא לא מחזקינן. מה שאין כן בנדון ר' ירמיה אומר תנאי היה בינו לאביו:
והראב"ד ז"ל העמידו. פי' הך מילתא דנזקקין בערכין במוסר דבריו לב"ד: @11ה"ג
היינו במלוה שלוו היתומים עצמן. כלומר דהר"י נמי מודה להרמב"ן בזה אם ב"ד לוו לצורך היתומים דנזזקקין:
מידי דהוי אמקחן וממכרן דקיים משום כדי חייו. וכן כתב רבינו בפרק שני דייני סימן ז':