קרבן נתנאל על כתובות רעב

שאם טעה בכל שהוא מכרן בטל. זהו מלשון הרי"ף מש"ה כתב רבינו משמע:

והא דאמר רב נחמן לעיל טעה שליח לא קאמינא היינו בטעות שתות כטעות דמתני'. ויש לדקדק אמאי לא נימא גם בשתות להחזיר האונאה והמקח קיים כמו בפחות משתות דהא בעל הבית שלח שליח הזה למכור החפץ בשוה ואם גם בנתאנה מחזיר לו אונאה א"כ מה עיוות השליח. ובתוס' שלפנינו גורסים דהאי דרב נחמן לעיל ביתר משתות איירי. וצ"ל דרבינו ס"ל הא דאמר בכולי תלמודא לתקוני שדרתיך ולא לעוותי במלות שונות. דלא זו שהשליח לא יעוות. אף זו שצריך המשלחו למצוא תיקון על ידו. כלומר כמו בנדון דידן אם מכר בעל הבית בינו לבין עצמו פחות משתות הוי מחילה וכשנעשה ע"י שליח יכול לומר איני מוותר אפילו בפחות משתות. וכשנתאנה בשתות בינו לבינו קנה ומחזיר אונאה. ע"י שליח המכר בטל. ולפי זה באם המשלח רצה לקיים המקח ולהחזיר לו אונאה הברירה בידו דדוקא גבי ב"ד הריעותא ליתומים ולא זבני מינייהו אבל גבי שליח מאי איכפא לן לא ליקני ע"י שליח וכל זה לרבא אבל אליבא דהלכתא שליח כאלמנה ואם טעה בכל שהו מכרו בטל: