קרבן נתנאל על כתובות קצה

כלומר יעשה ממנו קרן וימכר וילקח בהן קרקע. ואבא זרדתא ופירא דכוורי אין גזעו מחליף וימכרו וילקח בהן קרקע. ואמרי לה קרנא קאמרי להאי כללא דמילתא. ולהאי נוסחא קשה הא גלימא אין גזעו מחליף ובסמוך סי' ז' פסק רבינו דמכסי ביה ואזיל. וי"ל דהלכתא כרב נחמן בדיני ורב נחמן ע"כ ל"ל דס"ל כאמרי ליה פירי הוי וכ"פ הטור להדיא:

אבל דבר שאין גזעו מחליף לא יקנה דחשיב כפירי. ולפ"ז פירי דכוורי אין גזעו מחליף לא יקנה דחשיב כפירי. וקשה לרשב"א דמשמע דאמרי לה קרנא קאמרי להך כללא מדלא נקיט אמרי לה פירי לבסוף עכ"ל תוס'. ונראה לי דלהאי נוסחא אחרינא מ"מ פליגי הני תרי לישני. בכגון שנפלו לה אבא זרדתא ופירי דכוורא דאמרי לה פירא ס"ל דאין מוכרין אותן ואמרי לה קרנא ס"ל דדבר שאין עושה פירות הוא ומוכרין אותן וזה הכלל קאי אמי שנפלו לה כספים שלא יקנה לה בעדם אלא דבר שגזעו מחליף ולא פירי דכוורי ואמרי לה קרנא קאמרי להאי כללא אלא שר"ת מפ' לה דפליגי להאי נסחא פליגי בנפלו לה נכסים ורוצה הבעל לקנות בהם אבא זרדתא ופירי דכוורי. וצריך לדחוק לתרץ קושיית הרשב"א כמ"ש מהר"ם שי"ף בחדושיו. וזהו כוונת תוס' שכתבו ולפ"ה קשה דמפרש כו'. ואין זה סידור נכון דה"ל להסדיר קושיא זו בתר פרש"י ונראה שמשום קושיא זו נאיד ר"ת מפרש"י. אבל באמת על רש"י ל"ק דס"ל דרב נחמן פסק כלישנא דאמרי לה פירא הוא. אלא שהתוס' בא כמתרץ על ר"ת על מי ועל מה נחית ר"ת לפרש דפליגי בנפלו לה כספים וליקח בהם פירי דכוורי ומפני כן צריך לדחוק לתרץ קושית הרשב"א טפי ה"ל לפרש לנוסחא דר"ת דהני לישני פליגי בנפלו לה פירי דכוורי וכדפרישית לדעת רבינו. ע"ז בא כמתנצל דלא ניחא לר"ת לפרש כפי' הקונטרס דעל פ"ה קשה מהא דרב נחמן כו':