קרבן נתנאל על כתובות יט

ומיהו למה שפרש"י דדריש הכא מלישנא דכמוהר הבתולות. אבל עיקר הכתוב אתא למילף אונס ממפתה ומפתה מאונס וסמכו לכתובת אשה מדקרי ליה מוהר:

א"כ ליכא לאוכוחי מידי דר' עקיבא ור' יוסי הגלילי לא איירו למידרש לישנא דמוהר. רצונו דלפירש"י לר"ע ע"כ צ"ל דקרא כמוהר הבתולות אתיא לדרשא אחרינא ומה שתאמר לר"ע דדריש לישנא דמוהר לכתובה הלא ר"ע ור"י הגלילי לא איירו למדרש לישנא דמוהר ומהיכי תיתי נאמר לר"ע דדייק לישנת דמוהר טפי מר"י הגלילי ושאר תנאים ועיין שלהי מס' יבמות מ"ש שם.

ובפ' הזהב יש הרבה כאלו. ותמה אני מאד שבפ' הזהב לא מצינו לאפוקי אלא בסוגיא במנא דכשר למקניה ביה דף מ"ז. דקאמר במנח לאפוקי מדרב ששת. דכשר לאפוקי מדשמואל. למקניא לאפוקי מדלוי. ורבינו גופיה שם סי' ז' פסק דלא כרב ששת ודלא כשמואל ולוי. ובדף נ"ה ונ"ו לאפוקי מדרב קטינא ולאפוקי מדרב כהנא דאמר אין אונאה לפרוטות ורבינו כמו כן פסק שם דלא כרב קטינא ודלא כרב כהנא ודוחק לומר דכוונת רבינו על הרי"ף ורמב"ם שפוסקים כרב קטינא וכדרב כהנא דהא רבינו גופיה שם סי' כ' לא ס"ל כוותייהו וה"ל לומר ובפרק הזהב מנינו כיוצא באלו להרי"ף ורמב"ם וכמ"ש בפ' היה קורא סי' ה' וז"ל ולגמור נמי הוי קריאה כמו ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה לפר"ח. אף שרבינו בעצמו בפ"ק שם סי' י' חולק אר"ח ונ"ל להגיה ובפ' הזה יש כאלו וכוון למה שאמר בריש מכילתין דלמא לאפוקי מדרבותינו דסברי כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ואנן קיי"ל כר' יוסי.

והכותב כסף זוזי מאתן דחזי ליכי לא הפסיד. אבל לר"ת כיון דכתובת אשה מדאורייתא אם לא כתב דחזי ליכי מדאורייתא פסול הכתובה. ב"ח: