קרבן נתנאל על כתובות יח
Korban Netanel on Kesubos 18 (Korban Netanel on Ketubot 18) · קרבן נתנאל על כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →והכא ליכא מיגו. ותימה דהא הכא לענין איסור נמי אית לה להאי מיגו דאי בעי אומרת מוכת עץ אני תחתיך וא"ל דה"ק דלגבי איסור לא אמרינן מיגו ועיין מהרש"א [ד"ט סע"ב תוד"ה לא] א"כ הול"ל הכא לא אמרינן מיגו ולפנינו יבואר בס"ד:
אבל הכא ליכא חזקה דתחתיו נבעלה שהרי קיבל אביה קדושין פחות מג' שנים. דברי רבינו תמוהים מאד אדרבה כיון דקיבל אביה קדושין פתות מג' שנים א"כ באותו פעם בתולה היתה ואוקמיה אחזקתה בחזקת בתולה וצדקת ונאנסה. ונראה לפרש דברי רבינו שסמך בזה אהך סברא שכתב בסמוך דאונס לא שכיח ויש קול לאונס ורובא עדיף מחזקה ומשו"ה הכא נמי ליכא מגו דלא אמרינן מגו במקום חזקה כ"ש במקום רוב. אלא הא דרובא ברצון אינו רוב גמור אלא הוי מדרבנן הלכך במקום ספק ספיקא שרי ובמקום חד ספק חשבי רבנן רצון לגבי אונס רובא והתוס' הביאו ראיה לסברא זו בד"ה ואיבעית אימא. ומשו"ה בהך דר"ג ע"כ צריך לאוקמה בחזקת היתר לבעלה מטעם ס"ס שמא אינו תחתיו וא"ת תחתיו שמא באונס נבעלה ולית לן למימר לאוקמה בחזקת היתר לבעלה מטעם דאינו תחתיו נבעלה דהוא נגד חזקת הגוף דטפי י"ל דעד השתא בתולה היתה וע"כ לקיים הני תרי חזקות צ"ל דתחתיו נאנסה ומשו"ה אמר ר"ג התם דהיא נאמנת ויש לה מאתים וזהו שכתב רבינו אבל הכא ליכא חזקה דוודאי תחתיו נבעלה שהרי קיבל אביה קדושין פחות מג' שנים וא"כ לא הוי אלא חד ספק ובמקום חד ספק חשבי רבנן רצון לגבי אונס רובא:
ומיהו נראה לי לקיים דבריהם מהאי דהיתה מעוברת. ולא מטעמיה שהרי הוא נותן טעם לדבריו דברי ושמא ברי עדיף כאילו זה כלל גדול בדין ואינו אלא הכי ה"ל למימר ולענין אסורא בהא קיי"ל כר"ג דברי עדיף:
וכן בההיא דמשארסתני נאנסתי אע"ג דחזקת ממון מסייעא לרוב דרצון. אין הכוונה על מתני' דלקמן גבי היא אומרת משארסתני נאנסתי דהא כבר כתב רבינו דאין משם ראיה אלא קאי על הנדון במשארסתני נאנסתי לענין פתח פתוח שהיא טוענת שנאנסה תחתיו באשת ישראל נאמנת דאלים ליה ברי. וראיתי לר"י מטרני ור"י בית הלוי ושו"ת שערי אפרים סי' ש"ך שעמעמו בה הרבה בשמועה זו ואין בהם מחוור לפי דעתי ע"ש:
דמוכת עץ לא שכיח. והא דאמר לקמן (כתובות דף י"ב) אמר לך רב נחמן אנא דאמרי אפילו כר"ג ע"כ לא קאמר ר"ג התם אלא דאיכא מגו כגון גבי משארסתני נאנסתי הוה טוענת מוכת עץ אני היינו לאלומי טענתה דידה בצירוף שהיא טוענת ברי והוא טוען שמא משא"כ הכא בטענת פתח פתוח הוא נמי טוען ברי ולא מהימנא משום מגו לחוד כיון דלא שכיח מוכת עץ: