קרבן נתנאל על כתובות קעב
Korban Netanel on Kesubos 172 (Korban Netanel on Ketubot 172) · קרבן נתנאל על כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →מ"מ כיון שהוציא מפיו. עיין מ"ש בפ' ארבעה נדרים סי' ו':
היינו דוקא לגבי כתובה. ועיין לעיל (כתובות דף נ"ט) תוס' ד"ה קונמות תירוץ אחר ואפשר לומר דנאיד רבינו מתי' זה דס"ל כפי' רש"י דכשמדיר הנאה על אשתו הנאת תשמיש בכלל אלא דלא חייל משום דלאו כל כמיניה להפקיע שיעבוד'. אע"ג שנאסר' ג"כ עליו ולתי' תוס' לא שייך דכל א' יפקיע שיעבוד אם הוא נאסר ג"כ והתוס' אזלי לשיטתם: @11ה"ג
טפי שמעין אינשי וזילא בה מילתא. אבל הך טעמא דטפי משלשים לא עבד שליחותיה לא קי"ל דהא חזינן דבתר הך אוקימתיה קאמר תלמודא איבעית אימא שהדירה כשהיא ארוסה וניסת דבניסת שייך טעמא דזילא. ונאיד מהך שינוייא מציעתא משום דלא ניחא להו למימר דטפי משלשים לא עבדי שליחותיה כן מבואר בהר"ן. ולפי הוצעה זו. דינים המסתעפים לענין נדר ארוסה. יתפרדו לארבעה ראשים. א) הדירה כשהיא ארוסה והגיע הזמן ולא נישאו יכול להעמיד פרנס אפי' טפי משלשים יום. ולשיטת תוס' דווקא כשהדירה קודם שהגיע הזמן אבל אם כבר הגיע הזמן אין תל הנדר כיון דכבר משועבד לה אף שהוא מדרבנן. ולרש"י אפי' הדירה כשהגיע הזמן חל הנדר. ב) הדירה כשהיא ארוסה ונשאת סברת וקבלת וא"צ להעמיד פרנס: ג) אם הדירה מתשמיש כשהיא ארוסה ונשאת לדעת רש"י אפילו לענין תשמיש אמרינן הך סברא דסברת וקבלת. ועפ"ז נסתלק קושיא שניה של תוס' ד"ה המדיר וכ"מ בס' מגיני שלמה ע"ש. אבל לדעת תוס' לא אמרינן סברת וקבלת זולת גבי מזונות. ד) המדיר את אשתו מלהנות לו. לרש"י הנאת תשמיש בכלל. ואם נדרה כשהיא ארוסה ונשאת חל הנדר דסברת וקבלת ולדעת תוספות לא משמע אלא אהנאת מזונות והוצרכתי להאריך כי לא ראיתי אחד מן הראשונים והאחרונים שביארו בזה כל הצורך. וכבר הזכרתי למעלה שרבינו ס"ל כפרש"י. גם בטור סי' רל"ה וש"ע משמע כפרש"י דהא כל הסי' איירי בנדרה בתשמיש או תלה הנדר בתשמיש מאי האי דהפסיק באמצע דהדירה שלא תהנה ממנו אינו חל שהרי הוא משועבד לה. ואי קאי אמזונות לחוד ה"ל לסדר דין זה סוף כל הענין. אלא ש"מ דס"ל דכולל נמי תשמיש: