קרבן נתנאל על גיטין ח

ומיהו בשביל ערעור דלקוחות לא אסרינן להנשא. כוונתו מש"ה לא מוקי מתני' בערעור דלקוחות משום דמתני' להתירה להנשא הוא מש"ה ניחא ליה לאוקמא בערעור דבעל. ועוד לפי מ"ש רבינו בסמוך להוציא מיתומים ומלקוחות חיישינן לזיופא וא"כ אי איתא דערעור דמתני' בערעור דלקוחות מאי איריא שהלקוחות מערערים אפילו בלא ערעורם נטעון להו אנן :

אבל בערעור דבעל אסורה לינשא. ונראה לי דה"ה אם נשאת בזה הגט כשאינו מקויים תצא ממנו. וכמו שהסכים רבינו לעיל סי' ה' למ"ש הרמב"ם במביא גט ממדה"י ולא אמר בפ"נ ובפ"נ ואבד הגט הולד ספק ממזר אם בא הבעל וערער. ואם הגט לפנינו ובא הבעל וערער משמע דהוה ודאי ממזר וכמ"ש לעיל. וברמזים כתב ואם נשאת בו לא תצא ע"כ ודברי תימה הם מהא דכתב רבינו לעיל סי' ה' דבערער הבעל הוי הולד ממזר ואין טעם לחלק ביניהם וצ"ע. וע"ק לי הא כתב רבינו להדיא בכתובות פרק נערה שנתפתתה סי' ג' דכיון דקידושין תופסין בה וגם אם נשאת אין כופין אותו להוציא קרינן ביה לכשתנשא לאחר כו' א"כ אי כדברי הרמזים אמאי כתב רבינו דנחתינן לנכסיה כשאין הבעל מערער. הל"ל רבותא יותר אפילו כשהבעל מערער גובה כתובתה דכיון דאם נשאת לא תצא קרינן לכשתנשא לאחר תט לי מה שכתוב ליכי. ומזה נראה מה שכתוב ברמזים איזה תלמיד טועה כתבו ולא יצא מפי הקדוש ר' יעקב. וכן בטור פסק דבערעור דבעל תצא. ועיי' מה שכתבתי בחידושי להרמב"ם פ"ז דגרושין :

אינו חשוד לקלקלה בידי שמים כדפירשתי לעיל סי' א' בפי' הריב"א. ומטעם זה אין אנו חוששין נמי שמא לא שלח הבעל לזה השליח דשליח נמי אינו חשוד לקלקלה :

כדפרי' בגט פשוט. וחפשתי ולא מצאתי שם מאומה. אלא שהתוס' בריש מכילתין ד"ה אם יש עליו עוררים. גם בכתובות דף צ"ב הזכירו ראיה זו. ומשום זה נ"ל דה"ג כדפירש ר"י מהך דגט פשוט על ההיא דש"מ. ויותר נראה שהוא הג"ה ולא מדברי רבינו עד אבל לענין פרעון. וכן הוא ההעתק בב"י סי' קמ"א :

דמספר כתובתה נלמוד לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי. והוי כאילו קבל עליו מתחלה אם יתירו לה הב"ד להנשא לאחר תטלי מנכסי מה שכתוב ליכי וכאילו מתחלה ביטל זכותו שלא יהיה נאמן לטעון מזויף לגבות מנכסיו נכסי בני חורין ומש"ה מגבינן אפילו שלא בפניו. משא"כ לענין טריפת לקוחות אפילו הוא בפנינו והודה שאינו מזויף אינו נאמן לטרוף מלקוחות כל זמן שאינו מקויים טענינן מזויף. אף שהלוה מודה אין בהודאתו כלום דחיישינן שמא עשו קנוניא. וכ"כ הש"ך באריכות סי' ק"ו בח"מ ע"ש. ועיין בספר נתיבות המשפט דף רסג שהרבה להשיב ופשוט בהבנת רבינו כמו שכתבתי :