קרבן נתנאל על גיטין סא

עשה שליח להוליך את הגט צריך להחזיקו בפני שנים ואין השליח עולה משום שנים. בירושלמי שלפנינו ליתא בבא זו :

צריך לבטלו בפני שנים. ובירושלמי שלפנינו מסיים והשליח עולה משום שנים פי' שליח הגט. ונ"ל דרבינו השמיט במתכוין. דהא התוס' ד"ה ור"נ. ובדף ל"ג ד"ה רבי סבר הוכיחו דבפני א' אפילו לרב נחמן אינו מבוטל. ואם באת לחלק מסברא כיון שלשליח עצמו אומר שהוא מבטלו לא בעינן שנים דא"כ אפילו אחד נמי לא בעינן וכמ"ש התוספות ד"ה רבי אומר וי"ל דמשמע ליה מלתא דרבי דיכול לבטל אפילו בפני אחד אע"ג דאין דבר שבערוה פחות משנים כיון שלשליח עצמו אומר שהוא מבטלו הוא מבוטל. משמע דאין צריך יותר שום אדם לבטלו בפניו כי אם בפני שליח לחוד :

שהרי הוא עומד במקום הבעל. ויראה מלשונו דאפילו במקום אחד אינו עולה כיון שנתן טעם לדבר שהוא במקום בעל. והשיגו הטור בסי' קמ"א ונ"ל שעולה במקום אחד שהירושלמי אינו אומר אלא שאינו עולה במקום שנים אבל עולה במקום עד אחד עכ"ל ואיכא לתמוה על השגתו דאם איתא דעולה במקום אחד אלא שאינו עולה במקום שנים לא היה צ"ל ואין השליח משום שנים דפשיטא היא דמאחר שאמר תחלה שצריך ליתנו בפני שנים אלמא דשנים בעינן ואין השליח עולה משום שנים. אע"כ דאתי לאשמועינן שצריך שנים בלא השליח ודברי רבינו מיושרים ופירושו ברור ופשוט בירושלמי וכ"כ הב"ח שם סעיף י' שחלילה להקל כדברי הטור :

דאילו בהקדש אי אמר ככר זה הקדש מועיל כדאיתא בפ' אין בין המודר. והתוספות הניחו בתימה. ורבינו סבירא ליה דוקא גבי ככר של הפקר אם אמר ככר זו הקדש מועיל דא"א לומר על עבר שעדיין לא היה ברשותו. אבל גבי גט זה חרס הוא איכא למימר דלשעבר קאי. ולפ"ז בדבר שהיה ברשותו ואמר ככר זה הקדש באמת אינו מועיל דדמיא לגט וע"ק בנדרים דף ל"ה פי' רבינו ככר זה הקדש. פירוש הקדש גמור ומלתא דפשיטא היא וכו'. ש"מ דס"ל אפילו בשאינו של הפקר אם אמר ככר זו הקדש מהני וצ"ע לדינא :