קרבן נתנאל על גיטין ל

וכן לעיל מייתי לה אחתימה. ר"ל בשמעתין מייתי הא דרב כהנא אחתימה. וצריך ראיה לאלומי פי' רש"י דלא כר"ח שפי' בהיפך דהא דרב כהנא אקריאה ודרב גמדא אחתימה:

ומייתי עליה דר"א קרו קמיה וחתים דהיינו כרב גמדא. ואי כפי' ר"ח אדרבה רב גמדא ס"ל דבקריאה קי"ל כרשב"ג ועי' בחידושי רשב"א עוד ראיה דלא כפי' ר"ח:

דאי בשנים קורין לפניו בהא לא הוי פסיל רשב"ג דאפילו בשני עובדי כוכבים מסיחים לפי תומן מכשיר ר"פ. ובתרי ישראל לא בעינן מסל"ת דלא חשידי לשקר כמו שמסיים רבינו בסמוך וזהו דעת רבינו שהסיב דעת הרי"ף לדעתו שפסק לעיל דבעינן שנים קורין לפניו ואין לסמוך על אחד אבל דעת הר"ן וב"י וש"ך ח"מ סי' מ"ה מדקאמר הרי"ף סתמא אם אינם יודעים לקרות אין חותמין אפי' בשנים קראו לפניהם אא"כ במסל"ת דלא גרעי מתרי עובדי כוכבים וכ"ה דעת הרמב"ם ע"ש :

ולכך לא הביא הך דר"א דהוי קרי קמיה חד וחתים. וגי' כל הספרים קרו קמיה וחתים משמע דתרי קרו קמיה. גם רבינו עצמו כתב לעיל בסמוך ומייתי עליה דר"א קרו קמיה וחתים דהיינו כרב גמדא ולפי מה שפי' רבינו דרב גמדא איירי בשנים קורין לפניו. וצ"ל דרבינו ה"ק לפי סברתו דבשנים קורין לפניו מודה הרי"ף דאפי רשב"ג מכשיר וא"כ אמאי לא הביא הך דר"א דהוו קרו קמיה וחתים. ע"כ צ"ל דגירסת הרי"ף היה קרי קמיה חד וחתים ובהא לא פסק כוותיה:

וכתב בעל העיטור כו' דאי מקרי להו תרי דידעי למקרי במסל"ת. כבר כתבתי שזהו דעת הרמב"ם והרי"ף לדעת ב"י :

ואי אמרי אקריין למאן דידעי למקרי סמכינן עלייהו. פי' למאן דידע למקרי היינו תרי במסל"ת. ועיי' בש"ך סי' מ"ה ס"ק י' מה שהקשה על הרמב"ם והמחבר ולא קשה מידי דנמי איירי בתרי ישראל ובמסל"ת וסמכו עצמם במ"ש דמהני מסל"ת בתרי עובדי כוכבים אף כי בישראל. ואגב שיטפיה נעלם ממנו דברי הרמב"ם והביא המחבר בח"מ סי' ס"ח סעיף ב' ע"ש :