קרבן נתנאל על גיטין כו

כולכם כתבו. דלא כב"י סי' ק"כ שדייק מטור דוקא אם אמר כתבו וחתמו אבל אם אמר כתבו כוונתו על הכתיבה ולא על החתימה :

ואי חתים בתחלה קרוב או פסול. וגרסת הרי"ף מחתים בתחלה קרוב או פסול ופירשו בו דה"ק לחתום לכתחלה לאפוקי דיעבד וכ"פ הטור סימן ק"כ בשם הרמ"ה ע"ש. ובש"ך ח"מ סי' מ"ה. אלא שרבינו לא פי' או לא גרס כן משום דרבינו תם פי' שראינו שחתמו תחלה ש"מ דלא ס"ל לר"ת הך גירסא דאל"כ בלא"ה לק"מ מהך דגט פשוט דהתם איירי בדיעבד ואמרי לה דפסול הכא היינו לכתחלה :

דהרואה שחתמו תחלה סבר שהם עיקר העדות. וכ"כ רבינו בפרק גט פשוט סי' ג' ובתירוץ זה מיושב נמי אידך קושיא מה שמקשין תוס' מהא דמקושר דמכשרינן לקמן אי חתים בתחלה קרוב או פסול דהכא שאני שראינו שחתמו תחילה. ובתוספת תירצו בשם ר"ת אפי' לא ראינו שחתמו תחלה אלא כיון דעדי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה סברי שהראשונים הם עיקר העדות כיון דחתומים בתחלה. דס"ל דאפי' הני משום תנאי צריכין לכתוב זה בפני זה אבל רבינו נאיד מפי' זה דס"ל כהראב"ד שהבאתי לעיל בפ"ק סי' ט' דאותן שחתמו משום תנאי אין צריכין לחתום זה בפני זה. ותוס' בפרק גט פשוט הביאו תי' זה שכתב רבינו בשם ר"י וכן נ"ל להגיה ברבינו. ועיין בפרק הזורק סימן י"ג מ"ש שם לדעת רבינו. וק"ק דא"כ הל"ל עוד א"ב אם חתמו כל עשרה בחד יומא אך זה שלא בפני זה לר"י כשר ולר"ל פסול. וי"ל דה"ה דהוי מצי לאשכוחי עוד א"ב דהא בין למר ובין למר קשה הל"ל אם חתמו אינך שלא לשמה א"ב דלר"י כשר ולר"ל פסול. ויש ליישב עוד דבאמת ה"ק שחתמו תרי ביומא ואינך מכאן ועד עשרה ימים והיינו שחתמו אינך שלא בפני הראשונים וה"ה ביומא והא דנקט ואינך מכאן ועד עשרה ימים דמעשה שהיה בסמוך בפני ר"י בן לוי כך היה והא דלא קאמר לשמה א"ב דאנן קי"ל כר"א דוכתב לה אכתיבה קאי ולא אחתימה ולא צריך חתימה לשמה אלא משום דמודה ר"א במזויף מתוכו כמ"ש בפ"ק דף ד' וע"ש בתוס' לפי מה שפי' מהר"מ שם בחידושיו סגי בשני עדים לשמה גם לפי מה שתירץ הרשב"א שם בחידושיו כיון דלר"א עדים חותמין על הגט משום תקון העולם שייכי נמי לכתיבת הגט ע"ש כמו כן סגי בשני עדים שחתמו לשמה. א"כ י"ל אף למ"ד משום תנאי צריכין לחתום כולה לשמה דגזרינן משום בפ"נ כולו ובפ"נ חציו דפסול. ובפ' גט פשוט כתב רבינו ז"ל והא דקאמר בגיטין אי חתים קרוב בתחלה פסול לא אתי לאפוקי לבסוף דכ"ש שפסול שהן עיקר העדות ולא אתי לאפוקי אלא היכא שחתמו באמצע דאין לחוש כיון דחתמוהו הכשרים למטה ע"כ. וצריך לימוד שלא נחית רבינו לחלק כאן בשמעתין :