קרבן נתנאל על גיטין קפג

והא דחיישינן בע"מ שלא תבעלי לפלוני שמא תבעל לו היינו שמא תבעל לו באונס. וברמב"ם פ"ח מהל' גירושין פסק אם אמר לה הרי את מגורשת ע"מ כך וכך יש לה להנשא לכתחילה אע"פ שעדיין לא נתקיים התנאי ולא מפליג בין ע"מ שלא תבעל או ע"מ שלא תנשא א"כ תקשי ליה מהך ע"מ שלא תבעל לאבא ולאביך אין חוששין משמע הא לאחר חוששין שמא תבעל לו. ויש לומר דאזיל לשיטתו שפסק באותו פרק אם אמר הרי זה גיטך על מנת שלא תנשאי לפלוני אינו גט דהוי כמו כל ימי חייכי אבל אם אמר על מנת שלא תנשאי לפלוני עד חמשים שנה ה"ז גט. וא"כ לפ"ז לא נידוק מיניה הא לאחר חוששין אלא משום דקתני סתם ע"מ שלא תבעלי לאבא ולאביך ולא קצב לה זמן הוי גט דאבא ואביך לא הוי שיורא והרי זה כריתות משא"כ אם אמר ע"מ שלא תבעל לפלוני אי הוי תני אין חוששין לו משמע דהוי גט והא ליתא דלא הוי כריתות כמו כל ימי חייכי והך דתוספתא לא ברירא ליה להרמב"ם וס"ל דחולקת אש"ס שלנו. ועיין עוד מזה בחידושי להרמב"ם בס"ד. מה שהכריח להרמב"ם לחלק בין קצב לה זמן ללא קצב לה זמן ע"ש :

כיון דפסקא פסקא. עיין בזה מ"ש רבינו בסמוך ס"ס ד' ורי"ף ורמב"ם דס"ל דאינה מגורשת כלל מהך דאתקין רב לקמן (גיטין דף פ"ו) מיומא דנן ולעלם לאפוקי מדרבא הא מידי ספיקא לא נפקא. דאי בעיין לא מיפשטא לרב שפיר שייך לומר לאפוקי מדרנא ר"ן :

אמר רבא ה"ק. עיין לעיל מה שהקשתי שם לבעל ה"ג שהביא ראיה מסוגיא דהכא :

לאחר תצא. כלומר תצא בגט ותנשא לאותו פלוני לקיים תנאה. והרמב"ם בפ"ח מהל' גירושין כתב תצא והולד ממזר וצריכה גט משני והשיג עליו הראב"ד. ועיין בחידושי להרמב"ם שם תמצא יישוב לדבריו בס"ד:

על מנת שלא תבעלי לאבא ולאביך אין חוששין שמא נבעלה להן. משמע הא לפלוני חוששין שמא תבעל לו. ועיין בתוס' דף פ"ב ד"ה שר"א מתיר וכ"כ רבינו לעיל בסמוך וע"ש מה שכתבתי בזה. אבל הרמב"ן כתב אפילו אמר שלא תבעלי לפלוני אין חוששין ועל הבעל להביא ראיה שעברה על תנאי כיון שהתנאי הוי בשב ואל חעשה והא דלא תני לפלוני דס"ל להאי תנא כר"א דשיורא הוי ולא הוי גט :

וכן הלכתא. אע"ג דר' זירא ורב ספרא בחדא שיטתא קיימא ורבא הוי יחיד לגבייהו והלכה כרבים מ"מ קי"ל כרבא דהך ברייתא דתני אבוה דר' אבין מסייע ליה לרבא. א"נ ס"ל להרי"ף ורבינו דלא אזלי בחדא שיטה דרב ספרא סבר כאידך דרבא דאמירת חוץ אטו כתב דחוץ לא גזר מ"מ גזרינן כתיבה אטו כתיבה ורבנן דמכשרי בכתיבת ע"מ היינו לאחר תורף כרבא ועי' בהמאור וכן רשב"א בחידושיו מחלק כן. ועיין בחידושי להרמב"ם מה שפירשתי שם לדעתו ותמצא נחת. ושכן נראה לי לפרש על דרך זה דעת הרי"ף. ומ"מ צל"ע אמאי לא ביאר רבינו הברייתא כל התנאים פוסלים בגט שאיירי שנכתב התנאי בתוך הגט וכפירש"י בשנתקיים התנאי או כפי' ר"י כשלא נתקיים התנאי או כפי אותו פי' שפירשתי בדעת הרמב"ם דאיירי הברייתא בתנאי בע"פ שהתנה בשעת כתיבת הגט והוא פי' יש מי שכתב שהזכיר הרשב"א בחידושיו ע"ש ובהני פירושים יש נפקא מינה לדינא וצ"ע :

ועבדינן לחומרא. וצריך גט אחר ואסורה לכהונה ואם מת חולצת ולא מתיבמת :